תִּפְאֲרוֹת

תִּפְאֲרוֹת / יוּדִי מָרְטוֹן

זוּג תִּיפְאָרוֹתַּיִיךְ, מַמָּשׁ יִשְּׁקוּ לְעֵינַי
מִסְגֶּרֶת חֶפְצִי בָּךְ לֹא חוֹרֶגֶת
וּפֶרַח חַמָּנִית לֹא יַסְתִּירֵךְ בְּנוֹפֶת צוּפָיִיךְ.

וַאֲנִי מֵרֹב חִישְׁקִי בָּךְ - דּוֹאֵב
וְרוֹצֶה וּמְצַפֶּה שֶׁאַתְּ בְּרִימְזוֹתָּיִיךְ
דּוֹחֶפֶת רְצוֹנִי לִרְצוֹנְךָ.

תְּנִי לִי אַךְ מְעַט, חַיָּיְכִי מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה
וַאֲנִי לְרַגְלַיִיךְ עֶבֶד כְּמוֹ נִרְצָע.

הֵן שָׂם מֵעֵבֶר לְהָרֵי תִּפְאֶרֶת
מֵעֵבֶר לְמַשָּׁבֵי הָרוּחַ כֹּה מֶבוּשֶׁמֶת
הֵיכָן שֶׁרֵיחַ פִּירוֹמוֹנִים
מַדְגִּישִׁים, תֵּן לִי אוֹתָהּ וְקַח,
אֲנִי בָּא.

שִׁינֵי בִּינָה לֹא יַטְעוּנִי
לֹא שְׂחֹק הִנָּהּ
טָרַפְתְּ אוֹתִי - עַזְבִינִי
וְשַׁבְתִּי בַּחֲזָרָה.