מר נרקיס

מר נרקיס רווק ידוע
לא שואל אף פעם מדוע,
מדוע כל יום שישי
הוא סובל ממשבר נפשי.

מר נרקיס סובל בשקט
מנסה איזו שיחה מרתקת,
אבל שוב הוא מוצא
שלא מספיק שהוא רוצה.

מר נרקיס כבר לא בוכה
אף דמעה הוא לא מוחה,
עוד יום שישי לבד
החשק כבר מזמן אבד.

מר נרקיס רווק ידוע
יושב באותו מקום קבוע,
מביט בעוברים ושבים
מקנא בזוגות האוהבים.

מר נרקיס לוגם כוס קפה
ממלמל לעצמו בקול רפה,
איך הימים להם חולפים
בחלומות אותו עוטפים.

מר נרקיס עוצם עיניים
אוסף עצמו בשתי ידיים,
ממתין לצלצול הגואל
אך הגורל בו שוב מועל.



(שורה ראשונה נגנבה מנעמי שמר...)