סיפורים
נקמתה האחרונה של "רונה די"'
זה חודש שלישי של קיץ חם במיוחד, הלחות הגבוה הביאה לכך ששווילי עדיין ימשיך להזיע במכוניתו עם מזגן פועל. "כך לך קרטון ותרשום את השם בגדול רונה די' זאת גברת הצעירה שתנחת מחר בשעה 12.00 בטיסה מאמסטרדם מס' הטיסה 349 של חברת התעופה ההולנדית K.L.M שווילי תרשום כל פרט שאמרתי ואל תפספס" התנועה בכביש היורד לשפלה הייתה דלילה לבוקר זה, שווילי יצא מוקדם לשדה התעופה הוא רצה לשבת על כוס קפה בנחת באולם הנכנסים "אברום יש עוד פרטים מזהים על הבחורה שמגיעה?" אברום חסר הסבלנות אמר " אומרים שהיא נאה והדבר החשוב לך שהיא דוברת מעט עברית שווילי תסתדר עם מה שיש וזהירות לפספס אותה ולא לשכוח אתה מביא אותה במהירות למשרד שלי ללא עצירות בדרך" שווילי הנהנן בראשו ויצא לעבר ביתו
שווילי נהנה לשהות בשדה התעופה והרגיש "אווירת חו'ל" קצרה הוא עדיין לא יצא את הארץ וקיווה שחלומו יתגשם בקרוב, אט אט התמלאה הרחבה בקהל הממתין ליורדים מהטיסה,קהל מגוון והמון ילדים שמחים וצרחניים ואפילו כלב הסתובב עם בלון גדול הקשור בסרט לצווארו והמילים "ברוכים הבאים" מתנוססים, הצג הראה שטיסה מס' 349 שהגיעה מאמסטרדם נחתה לפני 40 דקות,המתח גבר שווילי הניף את השלט אך דלתות הזכוכית עדיין לא נפתחו,הוא הרהר לעצמו מה לגברת מהולנד ולמעבידו המזדקן אברום, הדלתות נפתחו וקובץ של נוסעים יצאו ומתוכם ממרחק זיהה גברת מנופפת לעברו בהתרגשות, הוא צדק רונה די' עמדה מולו ובעברית עם מבטא זר אמרה "שלום אני רונה, יוצאים לדרך לאברום?" שווילי ראה לנגד עיניו בחורה נאה וטמירה, הוא עזר לה עם המזוודה היחידה במשאה והם יצאו לעבר רמת גן
רוב הנסיעה עברה ללא שיחה ביניהם שווילי העיף כמה מבטים לעברה והיא החזירה בחיוך חטוף, בדרך למעלית למשרדו של אברום אמד במחשבתו את גילה והגיע למסכנה שהיא גדולה מגילו בכמה שנים אולי היא בת כ-32 הרהר לעצמו, הפגישה הייתה נרגשת "הו התגעגעתי אלייך 17 שנים עברו כך במהירות הפכת לי לאישה יפיפייה" תוך כדי חיבוק הבחין שווילי שאברום מסמן לו באצבעותיו לעזוב את המשרד הוא עזב ושמע באחוריו קול בכי חרישי היא בכתה על כתפיו של אברום, הוא פנה לעבודתו הרגילה מלא תהיות.שווילי רווק בן לעדה הגרוזינית הוריו מתגוררים בירושלים, עובד בחברה מאז שחררו מהצבא ומתגורר בדירה שכורה ברמת גן אוהב את עבודתו, את הבוס אברום האיש המיוחד שעזר לו בהשכרת דירה ולחץ עליו ללמוד בערבים להשלמת הבגרויות, ובסופי שבוע כאשר לא חזר אל בית הוריו הוא הוזמן להסב עם בני המשפחה לארוחת ליל שבת ולפעמים אברום צרפו לטיולים שארגן בשבתות, אברום אהב לשוטט ברחבי הארץ ובמיוחד בצפון, שווילי שחש שאברום לא רגוע ומתוח בימים האחרונים הגיע למסקנה שהסיבה הייתה הגעת הגברת לארץ
הטלפון צלצל "שווילי ערב טוב אני מבקש ממך לישון היום מוקדם מחר בשעה 5.00 בבוקר אתה מתייצב ליד המכונית הפרטית שלי בפתח ביתי" שווילי תמה מה כל המסתורין סביב הגעת התיירת "על כל מקרה אני התקשר להעירך בשעה 04.15 מבקש שתהייה ערני למחר לך לישון לילה טוב". בהגיעו רגלי לביתו של אברום שווילי הבחין בו מרחוק מנקה את שמשות הקדמיות של רכבו "שווילי בוקר טוב אתה מסיע את הגברת לצפון היא תכוון אותך למקום אתם לא עוצרים בדרך, יש מיכל דלק מלא סע בזהירות" שווילי הבחין שהגברת כלל לא נמצאת בסביבה אך הוא נכנס לרכב והכין עצמו לנסיעה הארוכה, בזווית עינו הוא ראה אותה באה בצעדים מהירים לעבר הרכב אברום הכניס את ידו ונתן לו חופן שטרות כסף "זה לארוחת בוקר וצהריים אבל רק בחזרה אתה עוצר סעו לשלום" קרני השמש כבר החלו להציק כאשר המכונית האיצה בעליות האחרונות של כביש המוביל לטבריה הר תבור נגלה במלוא הדרו הדממה שלטה ברכב, שוולי החליט להפר את השתיקה "יש לנו עוד נסיעה ארוכה?" לשמע דבריו רונה די' התאוששה מהשינה הקלה "יש לנו בערך שעת נסיעה אנחנו אמורים להגיע לקיבוץ איי_ _ ה_ _ _ _ אתה יודע, בקיבוץ הזה שהיתי שישה חודשים כמתנדבת לפני המון שנים ואברום שהיה אז חבר הקיבוץ היה אחראי על מתנדבי חו"ל, ספר לי על עצמך?" שווילי שמח על השיחה והחל לספר "נולדתי בירושלים הורי הגיעו מטביליסי זאת עיר הבירה של גאורגיה אני השתחררתי משירות צבאי לפני שש שנים ומאז אני עובד בחברה של אברום,את רוצה לשמוע מה עברו הורי עד שהגיעו לארץ?"
שווילי סיפר לה על התלאות של הוריו ברוסיה, הוא גם סיפר לה שמשפחתו הייתה בין החותמים על המכתב החשוב והאמיץ של 18 המשפחות מגאורגיה
(מכתב 18 המשפחות הינו מכתב חשוב ביותר בתולדות העם היהודי ובייחוד בתולדות עולי ברית המועצות לשעבר במכתב זה, 18 משפחות יהודיות גרוזיניות יוצאות בקריאה לכל אומות העולם לשחררם מהיד הרשעה של השלטונות הרוסים שלא רצו לתת לאף יהודי לעלות למדינת ישראל, ואף פגעו ביהודים רבים בזכות 18 משפחות אלה, נפרצו שערי מסך הברזל והצליחו 18 המשפחות לעלות ארצה ואחריהם הגיעו גלים עצומים של עולים יהודים מבריה"מ. מעלייתם של 18 המשפחות ועד היום, עלו לארץ כמיליון וחצי עולים מבריה"מ לשעבר., וכל זה אודות ל-18 המשפחות) "שווילי אתה פונה ימינה הגענו תעצור לי כ- 50 מטרים משער הקיבוץ אני רוצה ללכת קצת ברגל", שווילי עצר את רכבו והם נפרדו לשלום,הוא שם לב לכך שהיא נושאת רק תיק קטן ללא המזוודה, שווילי החל בנסיעה חזרה לרמת גן עם התהיות שלא נפתרו
שווילי החליט להעביר את השבת הקרובה בבית הוריו בירושלים, לא לפני שנפרד לשלום מאברום ואזר אומץ לשאול מתי הוא נשלך להחזיר את רונה די' מהקיבוץ, אברום אמר שהוא יטפל בזה "סע לשלום ותנסה לנוח אני אחזיר אותה מהקיבוץ אני יוצא לטיול לצפון בשבת" בישבו בבית הוריו עם בני משפחתו בצפייה לארוחת השבת המסורתית דפדף בעיתון השבת עינו צדה כתבה ששמו של הקיבוץ מתנוסס בכותרת " תושב קיבוץ איי_ _ ה_ _ _ _ נורה אמש מצבו קשה אך יציב
גבר בשנות השישים לחייו נמצא אמש ברחבת המשחקים של המשק כאשר כדור אקדח נעוץ במפשעתו הוא הועבר לטיפול בבית החולים זיו בצפת, לכתבנו נודע כי האיש מכהן כגזבר המשק ובעברו הרחוק היה קשור בחשד למעשים מגונים במתנדבות ששהו בקיבוץ,כתבנו הוסיף כי הוא נוכה מחשדות כשלא נמצאו ראיות הקושרות אותו למעשה,עוד נודע לכתבנו כי" העיתון נשמט מידו של שווילי ידיו החלו לרעוד הוא יצא מהחדר לא לפני שבן משפחה פנה אליו ושאל אם הוא חולה ולמה גופו רועד,הוא ישב בחוץ כאשר בלל מחשבות מתרוצצות לו במוחו הוא נעמד ואמר לעצמו בקול חלוש " עכשיו אני בטוח שהשם רונה די' הוא גם לא שמה האמיתי"
