ימין

היא מתחילה לפסוע צעד אחר צעד למקום בטוח, למקום שיהיה לה רק טוב. אנשים מסתכלים עליה ותוהים מה קורה לה. היא עוברת בין האנשים והולכת ימינה במקום שמאלה בעוד שהאנשים האחרים ממשיכים בתנועתם לכיוון של הלא נודע. "אומרים שהימין זה צד יותר חזק ולאו דווקא בדעות הפוליטיות". היא חוזרת וצורחת את המשפט עוד הפעם ועוד הפעם תוך כדי שהיא ממשיכה ללכת ומגבירה את מהירותה. ההמון שהיה שם לא מבין מה קרה לה. צבע פניה משתנה תוך דקות אחדות, מלבנות הן הופכות כהות ולא ברורות לאנשים. האנשים עדיין בשלהם ממשיכים ללכת לכיוון השמאלי והבטוח להם. פתאום היא נתקלת בצומת דרכים היא מסתכלת שמאלה וימינה,מתכופפת, וכותבת על שלט שהיא הכינה את המשפט שמאמינה בו ועוצרת. שקט. המכוניות גם עצרו ודוממו. היא חוזרת אחורה, אל המקום שבחרה ללכת הפוך ורואה שוב את האנשים אבל עכשיו הם לא זזים וכפאו ממקומם בדיוק כמו המכוניות.

 וזהו עכשיו העולם נעצר? היא אמרה לעצמה.

היא מסתכלת אל השמים ורואה שהם הקודרים ומאיימים לשטוף את כולם. היא משמיעה הנחת ייאוש והבינה שהיכולת עכשיו לשנות דברים שואפת לאפס. צבעה המקורי חזר אליה והשלט שהיא הכינה התעופף ברוח הקרה. היא מתיישבת ישיבה מזרחית על המדרכה הצבעונית מלאת שמחת חיים שמתכהות לפתע בנקודות בודדות. הנקודות הן הדמעות שמסמנות שזהו הסוף והתמרדות שווה עכשיו למשהו לא אמיתי ולא נחוץ. היא חשה כעת ליטוף וקול רך ואימהי הקורא לה לקום כי כבר בוקר והשעה מאוחרת, צריכים להתארגן ללכת. היא קמה מהמיטה תוך כדי בכי שוטפת את פניה במים, מצחצחת את שיניה, חוזרת לחדר שלה ורואה הודעה בפלאפון שרשום: אומרים שהימין זה צד יותר חזק ולאו דווקא בדעות הפוליטיות" היית נהדרת אתמול, אבל למה הפסקת. היא התקשרה לאותו בן אדם בהתלהבות יתרה, אבל לא הייתה תשובה לאחר דקות אחדות הוא חזר אליה בהודעה: "מי זה?" היא כווצה את פניה ולא הבינה מה קורה איתה. היא חזרה לרשימת ההודעות שלה וההודעה לא הייתה. היא משנה את תווי פניה והולכת לימין שהיא רגילה אליו.

את מוכנה, אמה צעקה ונכנסה לחדרה. נו תתלבשי, אנחנו מאחרות לפסיכולוג, אני לא מבינה למה לוקח לך כל כך הרבה זמן להתארגן, היית צריכה להיות מוכנה לפני שעה.

אמא, "אומרים שהימין זה צד יותר חזק ולאו דווקא בדעות הפוליטיות".

כן נכון את צודקת, עכשיו תתארגני.