כשכתב
לי שהחליף הרבה כינויים כדי לשוחח בתפקיד כומר בתא וידוי, היה ברור לי
בוודאות שלא נכללתי בין הנשים הללו , כיוון שחסמתי את הגישה אלי לשיחות
פרטיות . עם המעט שניהלתי שיח היו אלה שיזמתי בעצמי . הכינויים שמשכו בדרך
כלל את תשומת ליבי היו אלה שהיה בהם רמז למסר כלשהו המצביע על סיפור אישי,
גאות ושפל היה אחד מהם .
הוא
ידע שהסופרת הנערצת עלי היא : איין ראנד. הספר שהכתרתי במדף הספרים במקום
ראשון מעל כולם היה "כמעיין התגבר". מסיבה זו בחר את החותם כשהחליט לפנות
אלי בהידברות המחודשת . באמצעותו הוא ידע בבטחה שאתייחס אליו . באיזשהו
מקום חשתי שאני עומדת אצלו במבחן , אך מהר מאוד נתתי לתחושה הזו להתאדות
ממוחי . כאשר אדם שם את הדעת בכל מחיר לנסות לחשוב במקום אדם אחר , הוא
בדרך כלל יקבל תשובות שמצפה להם השואל . לא נשארתי מעודנת איתו לאורך זמן .
אני לא בחרתי לתת לו הנחות בשל מצבו האישי . ההתמודדות האמיתית במשברים זה
היכולת להשלים ולהתמודד עם האמת , מאשר לטפח לאדם מציאות שנוח לו להימצא
בה .
בגלל
התכתובת שנעשתה דרך האימייל הוא נאלץ להמתין לעיתים מחצית השעה ויותר, כדי
לקבל ממני אות . החיבור שלי עם האינטרנט לא נועד אך ורק לשהות באתר ששם
חיכה לי . אך יש לציין שגילה סבלנות מעבר למצופה . למרות שנדמה כי שוחחתי
עם אדם נטול חיים , היו לא מעט תכנים עם מלל שהיה בהם הרבה הומור. זה קצת
נתן ציביון אחר כדי לצאת מהשיח על הנושא שכבר היה לעוס ומאוס עבורי.
מאחר
ותחומי הפסיכולוגיה והפילוסופיה הם התחומים האהובים עלי מצאתי בדו שיח
איתו הרבה מאוד הצצות ונגיעות בנושאים הללו . הוא היה נעדר לעיתים קרובות
מבלי להודיע על כך, והיה שב בהפסקות של חודש או חודשיים . אני בחרתי שלא
לתחקר ולשאול שאלות , זרמתי איתו כאילו השיחה האחרונה היתה אתמול . מאחר
והסכמתי מכתחילה לעמוד בתנאי וברמת הציפיות שלו ממני נשארתי נאמנה להבטחתי
אליו . זאת אך ורק בתנאי שארגיש שהוא חוצה קווים אדומים . מאידך , מעולם לא
שכחתי את המאפיינים הבסיסיים שמכילה המדייה . הרבה מאוד פרטים היו באפילה ,
אני בחרתי מראש לא לשאול שאלות שבמילא יותירו אותי בסופן עם אותו סימן
ובחוסר וודאות מוחלט .
באותו
ערב שעזב את המלון הסתובב שעתיים בכבישים ללא שום מטרה ויעד. חוסר האונים
וסערת הרגשות התישו אותו . הוא נכנס לחניון הציבורי הראשון שנתקל בדרך
והתבודד עם עצמו . כשהחליט לשוב לביתו הוא שמע דיווח על תאונת דרכים נוספת .
התאונה היתה בכביש הסמוך לבית המלון . באותה תאונה היתה מעורבת רעייתו .
המפגש בבית המלון היתה הפעם האחרונה שראה אותה בחיים . הוא חי כנאשם שקיבל
זיכוי מפאת חוסר הוכחות וראיות לפשע שבעצם לא היה לו חלק בו . הוא ביקר
בתדירות אצל פסיכולוג על מנת להשיב את הקיום הסדיר של חיו . הוא נעזר בכמות
לא מבוטלת של כדורי הרגעה שרוב הזמן גרמו לו להתכנס מתחת לשמיכה , ולשקוע
בשינה . את האינפורמצייה על כך שלח לי לאימייל בשעה שלא הייתי נוכחת פיזית
מול המסך .
אי
הוודאות לגביו והבחירה שלו לא לספק את הידע המינימלי שלא מצא לנחוץ , ממש
לא הטריד את מנוחתי . אני אף פעם לא פניתי אליו מיוזמתי בשיחות שהתחדשו
בינינו , ומעולם לא נתתי לו רמז כלשהו על חיסרון בנוכחותו . כאשר כתב לי את
המשפט : "את היית הקורבן הראשון להתנתקות מהמין הנשי" , ידעתי בוודאות
שאני עדיין משמשת עבורו הכלי שדרכו אפשר לפרוק את המטען שנשא בתוכו .
אט
אט התחלתי לפקפק בתכנים ובמסרים שכתב , מכיוון שהיתה לי תחושת בטן שהחיים
שלו הרבה יותר ורודים מהצבע שצבע אותם . לא מישום שסברתי כי הנתונים
שיקריים , אלא מישום שלא ייחסתי אותם ישירות שנוגעים בחיו שלו . עם הזמן
ההשתייכות לאמירה : "העתיד נכון ליודע לחכות והסובלנות באה תמיד על שכרה"
הוכיחה גילוי די מפתיע שלא הייתי מהמרת כלל בנתיב החשיבה .......
"היי
פרי , צר לי שנעדרתי לתקופה ארוכה . כולי תקווה שאת בקו הבריאות ושעדיין
יש לך את הסבלנות להיות איתי . יש עוד המשך האם את מעוניינת לקרוא אותו" ?
מדוע אתה מתעקש להמשיך לספר סיפור שאין לך בו אחיזה למציאות , האם אתה מייחס פחות חשיבות לערך שהאמנת בו בעבר?
"הנתונים
שיש בידי מספיקים לערך הזה בינתיים לאבד מערכו , לעיתים אני תוהה האם זה
בגלל שאני מייחס לו חשיבות , או בגלל שאני חי בעידן שתורם להוזיל ממנו . לא
פעם אני מתוסכל מהסתירות המבלבלות את התת מודע והמודע" .
אתה
תמצא את עצמך לא פעם מיותם מהנתונים שמתאדים מהזיכרון . אי אפשר להיות
בשליטה אבסלוטית על ידע , כשיש גורם מסויים אשר משבית אותו . התחושה להיות
שבוי באמונה מוכיח לעיתים את ההפך הגמור בדביקות בה . כדי לנצח את המלחמה
המתסכלת הזו צריך להשלים עם הנתונים הראליים ולא ההזויים . זה פחות או יותר
שומר על שפיות הדעת .
"כנראה
שזה מצריך כברת דרך ארוכה , כדי להבין זאת . האם אפשר לזהות עם הדמויות
הוירטואליות דרך הכתובים את מה שיש בזיכרון , או את מה שרוצים לחדש ולהכיל
בתוכו" ?
חלק
עוסקים בשאריות שנותרו מהזיכרון , חלק ממה שנחרט בו , וחלק שמדחיק ומעדיף
להיות מזוהה עם עבר נטול בסיס . עבורי המדייה הוירטואלית היא הפנורמה
האמיתית של החיים . טכנולוגיה שדרכה ניתן לאסוף ולראות את כל יצירות הפאר
הספרותיות והקולנועיות , שמהם מורכבת ומובנת האנושות .
"האם דרך שירי האהבה כוונתך" ?
יש
את כותבי השירה עם הכישרון הטבעי להביע , שלא בהכרח מבטאים תחושות אישיות ,
ויש רבים שכותבים על מצב אישי נתון . לא קשה לזהות את הדימומים הללו בין
המילים של היוצר .
"מדוע אנחנו צריכים לסבול את ייסורי האהבה ולפתח חומות מגן" ?
הנזק
שרגש האהבה גורם והתחושה שהפכנו לאדם בלתי נחשב ולא קיים , גוררת אחריה
הבראה קשה ומתישה . הכאב והייסורים הם לא בגלל רגש האהבה שנותר לאדם שממנו
נפגענו אלא הריסוק של הדימוי העצמי . עוד הליך פסיכולוגי שמשפיע על האיזון
הנפשי . למרות זאת הכמיהה והערגה לחיות את האהבה מחדש , יהיה החלום של כל
אחד מאיתנו . אהבה שהיא החמצן אשר נותן את האותות והחיות של פעימות הלב .
יישות שאיננה רק קישוט , אלא יישות שיש בה מיכלול וצורך להניע לפחות אדם
אחד עלי אדמות , שתהיה עבורו קיים .
"האם זה גורל שמכוון אותנו , או דבר אחר שאנו דבקים ומאמינים"?
יש
פתגם שאומר : "היופי באמונה הוא שיש בה את הכח להסביר הכל . ברגע שאלוהים
או השטן הופכים לסיבה המקובלת לכל דבר שקורה בעולם בני האנוש , שום דבר לא
נשאר לידי הגורל . ההגיון יכול בשקט להיזרק מהחלון" . תלוי בסוג הבחירה
המחשבתית הפרטית . בחירה כזו או אחרת מונע הרבה סימני שאלה לקבל את המודע ,
שלא בהכרח פותר ומשביע את התת מודע . זה עונה במיישרין על התסכול שדיברת
עליו קודם .
"אז מהי הנוסחה המקסימלית להגיע לזוגיות טובה כדי למזער את הסיכונים שטמונים בה בדרך"?
אתה
ודאי מכיר את הפסל הידוע של שלושת הקופים . בניגוד לפרשנות מהמזרח הרחוק
שמקורו בסין , אני בוחרת לעשות איתו פרשנות אחרת . כאשר אדם יכול להפעיל
וליזום את שיתוק החלקים הללו שלא נולד איתם כפגם , זה יכול למזער במידה
משמעותית את המשוכות , שאנו נוטלים לא פעם חלק בבנייתם .
"את יכולה לפרט יותר"?
אם
אוטמים את האוזניים זה לא ישבית את השמיעה שאפשר להיעזר דרך העיניים . אם
אוטמים את העיניים לא ישבית את הראייה שניתן להיעזר דרך השמיעה . אם אוטמים
את הפה זה לא ישבית את מה שדרך השמיעה והראייה ניתן להבין .
"איזו תשובה מעניינת ".
תודה .
"האם היית פעם בטיפול אצל פסיכולוג" ?
ממש לא . אם במקרה יזדמן לי להיות מול אחד כזה בעתיד , סביר להניח שלאחר השיחה איתו הוא יזדקק לטיפול פסיכיאטרי .
האם אינך מייחסת חשיבות יתרה ביכולת שלהם " ?
אני
לא מזלזלת באף יכולת שיש בה את הכח לשנות את מה שיש ואפשר לשנות . זה יכול
לבוא לידי ביטוי בעזרת פסיכולוג , ולאדם אחר דרך הגנן מול חצר ביתו. כשאתה
מבין את הנסיבות , וכשאתה מבין את עצמך, השיחות עם איש המקצוע מיותר. אצל
פסיכולוג בדרך כלל רוצים לצאת עם תוצאה , ששפיות הדעת לא גובל עם שיגעון.
"אינך חושבת שיש לבעל מקצוע כפסיכולוג את הכלים להביא מישהו למחוז , שאולי נדחק אי שם בפינה" ?
פסיכולוג
יכול להביא מישהו למחוז רק באמצעות הכלים שמזין אותו המטופל . ללא שיתוף
הפעולה שלו הוא יכול לסגור את הבסטה . בחלק מהמקרים הסמכות האקדמאית תרגיע
את המטופלים כדי לקבל דיאגנוזה ואישור שהם נורמליים . בהרבה מקרים
הפסיכולוגים והפסיכיאטרים גם גורמים נזק בלתי הפיך כשהדיאגנוזה והנתונים
עליהם הם מתבססים מעוותים מהיסוד . לא מעט בני אדם חשים מוכתמים בגלל שיקול
דעת מוטעה .
כל הזכויות ליצירה שייכות לפרי פוקס ©
