שמות

שומע את השמות בראשי

מחפש חוטים של מחשבה

לאן הם ייקחו אותי מכאן

רק הפנים נשארו תקועים

בשנים חסרות מזל

לא מלחמה, לא גלות

לא שבילים ארוכים

גם לא מסעות לצד השני של היקום

אומר לעצמי, זה רק זיכרון

תמיד יש אחד שחונק בגרון

אבל השמות מהדהדים בקול

הכרוז הכריז, ואני מקשיב בשקט

לאן הם נעלמו, איפה הם חיים

אולי הזמן נעצר, בטח יש לו תכלית

אומר לעצמי , זה רק זיכרון

הם בטח לא זוכרים דבר

לפעמים מדמיין את עצמי במונית

נוסע, מחפש אותם

אבל תמיד הזמן מקדים אותי

תמיד המרחק מתארך

אני נשאר מאחור ונזכר בזיכרון חטוף

הם המשיכו  מכאן למקום אחר

אולי הם לא הלכו לשום מקום

אין להם קיום אחר

אומר לעצמי, זה רק זיכרון

אתה תתגבר

אבל בראשי, עדיין יש שמות

פנים מחוברות לתמונות מתחלפות

לא מלחמה, לא גלות

אין לנו ספר לכתוב על עצמנו

רק זיכרון ,