סיפורים

יתמות מהחיים / פרק 7

"היי פרי , לפני שנעלמתי הצעת לי בשיחה הלפני האחרונה לנסות את המין השני. ברצוני לומר לך שאני לא מיודד כל כך עם הקהילה שנקראת - גייז". אני מחוייב לבלוע סביבי כל מיני תסריטים שלא לרוחי , עד כדי כך שזה גורם לי להקיא"

תרשה לי לתת לך טיפ קטן . תתחיל להסתפק בטעימות מאשר בבליעה , ואז לא תגיע למצב של הקאה . מישהו מהם עשה שימוש עם הישבן שלך ?

"לא. רק רציתי להעביר לך את דעתי בנושא הזה" 

 חשוב שתזכור שהחיים של כל אחד ואחת מאיתנו הם פרטיים ובלעדיים . זה לא ענינו של איש לקבוע ואו להחליט כיצד הם מעדיפים לנהל את חייהם , ובטח כל מה שקשור להעדפה מינית . ברמה האישית אני סולדת מהורים שמחרימים את ילדיהם בשל הנטיה הזו , אני סולדת מסוג מסויים של אנשים בחברה שלנו שמוקיעה ומשבצת אותם כחולניים .  

"יש לך קשר אישי איתם" ?

אני מכירה המון הומואים שלא הייתי מחליפה את חברותם בעד שום הון שבעולם . גבר הומו העומד מולי תמיד יסתכל לתוכי ולא על גופי . יתרון משמעותי שנעדר מגבר שאינו משתייך לקטגוריה הזו . אותי היה מסקרן לדעת , שאם היה נודע לך שיש לך בן הומו , כיצד היית מגיב ? אני אחסוך ממך את החובה להשיב על כך , כי אינך יכול להרחיק לכת אל מקום שעדיין לא נגעת בו .

"אכן קשה לי לענות על כך , ומהכרותי כמה אנשים שחווים זאת , עבורם זה מוות" .

תפנים את הפתגם הזה : "הטרגדיה של החיים אינה המוות אלא מה שגורם לו בקרבנו למות , בעודנו בחיים". זה מה שאותם אנשים שאתה מכיר (וגם אנכי) גורמים להם לחוש בנשמתם .

את הסטיגמות והנורמות החברתיות רק הקולקטיב יוצר. אילו הקהילה הזו היתה מהווה גורם קיצוני לשיבוש החיים הסדירים , יכולתי להביע סולידריות איתך. לא מקובל עלי להכתים בני אדם שהם בעצמם לא בחרו להיות כאלה . מבחינתי הנטיה הזו זה משהו מולד במבנה הפיזיולוגי .  

"כל אדם שרוצה לבנות גן עדן שואב את הכוחות מהגיהנום הפרטי שלו" . בפתגם הזה החברה שמסביבם תורמת בנדיבות את חוסר היכולת שלהם להגשים זאת . שאלת אותי לא פעם כמדומני , מאין שאבתי את בחירת המונחים - יתמות מהחיים .  מבלי משים קיבלת היבט נוסף לכך .  

בניגוד אליך , תחושת ההקאה באה לי מאנשים שויזואלית אמורים ליצג את טהר המידות והערכים . הם מהודרים במלבושים המשדרים קודש , ובנשימה אחת מבזים ומחללים את עשרת הדברות . כמובן שדעתי זו אינה הכללה גורפת לכל אותם השייכים למגזר הזה .  

"אני כל כך אוהב את הכנסת הפתגמים בתגובות שלך . איך את זוכרת אותם" ?

יש כאלה שזוכרים עשרות בדיחות (אצלי זה מתאדה מיד לאחר ששמעתי) יש כאלה שעשירים בקללות , ובזה גם אינני מצטיינת .  יש לי מאגר גדול שאני שומרת בתיקיה , חלק גדול חרוט בזיכרון שלי . הרבה פעמים אני עושה שימוש של צירוף אמירות , שלכאורה נדמה כאילו זו יצירה של אדם אחד. התוצאה מסתכמת במסר שמשותף לכולם כמו פזל .

"לסיום השיחה הזו יש לך צירוף כזה לשלוף לי" ?

תוך שניות אתה מקבל .

"אני ממתין" .

 
"עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו בזכות היותו יצור מובדל , אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי גדול . יכולנו להיות הרבה יותר מאושרים עם מה שיש לנו , לולא היינו בלתי מאושרים בגלל מה שאין לנו . בעלות על מאגר ידע זהו אושר לא קטן , זה שאין לו שאיפה להיות מאושר יותר , הוא המאושר באדם . הדברים הקשים בחיים זה להחליט , איזה גשרים לעבור ואלו גשרים לשבור . אחד מסודות החיים הוא , לרפא את הנשמה על ידי החושים , ואת החושים על ידי הנשמה . מי שהבין פעם אחת את האדם שבקירבו , מבין את כל האנשים . בחנות של החיים אפשר לקנות הכל , אך לכל דבר צמודה תווית ועלייה כתובים המחירים . בחנות של החיים קונים ומשלמים , אפילו אם את המחיר לא רואים".

"נפלא  , ובכל זאת כיצד ניתן להחיות את החיים ? את סבורה שדרך האמירות והפתגמים ניתן להיאחז , מהו הטיפ שלך מנקודת מבטך" ?

 
הטיפ שלי מסתכם בזמן אותו אני מקדישה לך בשיחתינו . לא רק אתה מתעשר מהזמן הזה ומעולם לא התימרתי להיות מטיפה . אתה הבלעדי שצריך למצוא את הניצוץ שיביא לך את הזיקה לחיים . הכל תלוי איך האדם מעבד את הנתונים .  

"כרגיל היה נפלא לקרוא אותך , שיהיה לך לילה טוב" 

 

כל הזכויות ליצירה שייכות לפרי פוקס ©

תגובות