ופתאום

ופתאום החיוך שלך

משאיר בי סימנים

שאי אפשר לסלק מפניי

ופתאום היד שלי שוב מונחת

על ידייך, על פנייך

אי אפשר לפשט את המגע

גם אם היינו מרגישים קרובים

אנחנו עדיין זרים בתחושה

שני רגשות שנפגשו במקרה

עכשיו מחפשים מוצא

ופתאום הרגע הזה שוב משוטט בינינו

נוגע, לא נוגע, מתפשט ונעלם

אי אפשר לסלק את הגעגוע מזיכרון זמני

ופתאום גם אנחנו מוציאים את עצמנו כאן

מתפשרים, מתלבטים

כל הדרך בחזרה נמנעים

גם אם היינו מרגישים קרובים

אנחנו עדיין זרים בתחושה

שתי דמויות נפגשו במקרה

עכשיו ממציאים לעצמם עולם

ואי אפשר לסלק במגע

את מה שהעבר הניח

אי אפשר להגיח

מאיפה שאין הווה להבריח

ופתאום גם השקט הזה הוא בלתי נמנע

כמו אחרי צעקה

אחרי החורבן שעוד יגיע

אי אפשר לסלק אותנו עכשיו

גם אם היינו מרגישים קרובים

אנחנו עדיין זרים בתחושה

שני מבטים נפגשים במראה

עכשיו מחפשים נקודה אחת