יתמות מהחיים / פרק 9

לאחר שקראתי את הפרק השמיני עשיתי הפסקה לאכול ארוחה שהגישה הדיילת . בין נגיסה לנגיסה תהיתי שוב לגבי נהג המונית שהסיע אותי לטרמינל . הידיעה עד כמה הוא שותף בסיפור ההזוי, העסיק את מחשבתי לא מעט . היתכן שהאיש מעבר לים הרחיק כל כך לכת , עד כי לא הבחנתי בצל שליווה אותי תוך כדי ההתכתבות איתו ?

בהמשך הקריאה , סימני השאלה התמזערו . על פי תשובותיו ועל פי שאלותיו , הבנתי שלא צריך להיות קרוב פיזית כדי לאסוף נתונים על אדם , שדמותו גורמת לנשמה אחרת להתעשר מעצם נוכחותו בחיו .

ברגעים אלו התנתקתי למספר דקות מהקריאה והזיכרון הוליך אותי לחבוק ולהתערסל עם אדם , שהגעגועים והערגה לו הם מעבר לכל תיאור שאוכל אי פעם לבטא במילים . גם אותו הכרתי דרך האינטרנט . השיחה הראשונה שניהלנו דרך המסנג'ר ארכה כמעט 15 שעות ברציפות .  

כאשר מתחברים לאדם מהזן שאותו איבדתי , חשים פיספוס גדול שההכרות לא נעשתה עוד הרבה שנים קודם לכן . היעלמותו הותירה יתמות ממשהו מיוחד ונדיר שזכיתי בחיי.

שנים רבות סבל ממחלת הסרטן . במלחמת לבנון השניה איבד את בנו יחידו . מאותה ידיעה חבריי ואני ידענו , שהטרגדיה תאיץ את מחלתו . 

ביום שהלך לעולמו הוא התקשר שאגיע אליו . הוא היה עצבני מאוד , וסביר להניח ששיקוי התרופות השפיעו על התנהגותו . ברקע שמעתי דין ודברים בינו לבין האישה שסעדה אותו מספר שנים , במסירות יוצאת דופן . בהתיעצות מהירה עם עוד חבר טוב השיקול היה שלא להיענות לבקשתו , וזה נבע מבסיס אמפטי ואנושי כלפי אותה אישה שהיתה גם בת זוגו . לא מעט התייסרתי עם ההחלטה , כי בדיעבד החשיבה שאולי הוא בעצם רצה להיפרד ממני , הטריפה את דעתי . לא יכולתי לנבא שזו הפעם האחרונה שאשמע את קולו , ויעצום את עיניו .

דמותו של "פרפרון" (כך היה מיוצג במדייה) תהיה נצורה בתוכי לנצח . הרי אי אפשר לעולם להתעלם מגורם שנותן את תחושת ה"נכות" בריקנות הנפש , שגרמה היעלמותו .

בכל מקרה תהא הסיבה אשר תהא, ההתגשמות וההתקרבות להשגת השלימות איננה כלל בר השגה הפתגם : "שים יתרונותיך וחסרונותיך על כפות המאזניים , באם הן מתאזנות הרי שרק עתה נולדת", מוכיח את האמינות לגבי מורכבותו המולדת והסבוכה של האדם, בקבלת נתונים שאין לאף אחד שליטה . מהות תורת הנפש בהיבט הפסיכולוגי והפילוסופי יולידו שאלות אינסופיות שהתשובות עלייהן רבות ובלתי פתורות . 

לקראת אזכרת השלושים נתבקשתי על ידי בת זוגו , לכתוב כמה מילים שיחרטו על קברו . את הליטוש האחרון עשיתי עם חברתי ליאנה , שהיתה חלק בלתי נפרד מהקבוצה המגובשת והנפלאה , שפרפרון ואנוכי דאגנו לאחד בבילויים חברתיים בלתי נשכחים . 

אלו המשפטים שחרוטים על קברו :

האיש שהפך כל גולם לפרפר,

הצטרף לפרח שאהב .

פרח שנקטף ואת כנפיו של הפרפר המית ,

פרפר שקיבל חרות מיסוריו ,

פרפר שהשאיר את הצוף לאוהביו . 

אין אדם שראוי יותר ממנו להדביק לו את הפתגם האומר : 

 "למילה אדם אין לשון רבים"   

© כל הזכויות ליצירה שייכות לפרי פוקס