סיפורים

יתמות מהחיים / פרק 13

"היי פרי ,

השיחות הראשונות שניהלנו היו בערך שנה לסירוגין . הרבה הפסקות היו בין הדיונים , אך עבורי בלתי נשכחים . מאחר ואינני יכול יותר לשאת בתוכי את אי הנוחות שאת משדרת לי , החלטתי לחשוף בפנייך חלק מהפרטים שבתוך תוכי על פי עניות דעתי , ניחשת כבר מזמן . 

ההתחברות שלנו החלה תחת השם הייצוגי "גאות ושפל". זהו חותם שאותו בחרתי בשעתו , והוא נועד כל כולו לאיזו ישות וירטואלית שכלל אינה קיימת במציאות . דמות דמיונית אותה יצרתי ובראתי לצורך הפרוייקט שעליו אני עובד. עשרות נשים נשאלו את אותן השאלות , אך אף אחת לא היטיבה להשיב לי בניסוחים שנגעו לליבי, כמוך .  

אני מודע לכך שעלו לך לא פעם תהיות וסימני שאלה . אני גם יכול לומר בבטחה שאת חלקם פתרת דרך השאלות והתשובות שקיבלת ממני . בטרם אמשיך את הוידוי אותו אני מבקש להמשיך אחר כך , אני אודה לך מקרב ליבי , באם תואילי להשיב לי את אשר את חשה לאחר קריאת שורות אלו" 

אין לי תחושה והרגשה שנעשתה כאן איזו הונאה . תפסת אותי בתקופה שבה הייתי האובייקט האולטימטיבי לצורך השאלות שלך. אך אני כאמור לא הייתי היחידה . כאשר יושבת ישות וירטואלית מאחורי המסך שהיא אחראית במיישרין על הישות הרוחנית הדמיונית , זה לא משנה כהוא זה את ההתיחסות שלי לדמות שבמילא מכתחילה היתה נטולת זהות . הצמאים לרגש קיבלו במנות גדושות את החיבוק מאותם אלה שרצו להרוות , ואני קיבלתי רוויה מהצימאון שלך לינוק את הידע החבוי שאותו לא הכרת . בנית דמות שהיתה בחישכון מוחלט . אפילו השמש הלוהטת לא יכלה לכבות את החושך.

שבת אלי בחותם אחר שבעצם יש בו את הגלוי יותר מהנסתר. המשכת להתכתב איתי על חשבון החותם הקודם . אני מניחה שעדיין המלאכה לא הושלמה . כך שאם אתה מצפה שאהיה מופתעת מהגילוי אז צר לי לאכזב אותך. השאלה השאלתית אותה אני מבקשת לדעת היא: עד כמה מיגנת את עצמך בחיבור השאלות הדמיוניות עם המציאות המתקשרת לחותם כמעין המתגבר ?

"אין לך אפילו שמץ של מושג עד כמה הקלת עלי בתגובתך. אני יודע שהיית בזמנו בתקופה קשה , שהרי את עצמך כתבת : "לא קשה לזהות את הדימומים בין המילים". את המיגון מיגנתי על ידי ההצהרה החד משמעית , שאין ברצוני לפתח שום רגש כדי למלכד אותך. כדי שהתמונה תהיה לך קצת יותר ברורה , אני ממש לא מתנזר מנשים , ואת רחוקה מאוד מלהיות הקורבן להינתק מהן . היתרון הגדול שיש באמתחתי זה האוסף ושמירת הדיונים בינינו . 

נשאלת פעם את השאלה : "כיצד אדם יכול להתאהב בדמות וירטואלית שחוץ מהמלל והאותיות אין שום דבר שמחבר ביניהם" ? בשעתו נשגב מבינתי להבין כיצד ואיך מתעוררת לחיים משיכה שיש בה הרבה חיות ומאידך הרבה יתמות . בחותם ששבתי אליך אני כבר לא נזקק לקבל מענה על כך " .

אם אינך נזקק למענה , מה דעתך להעשיר אותי בגורמים שהוליכו אל התחושה הזו ?

"שתי מילים שעלייהן את מתבססת , ושדרכן הגעתי לאי יכולת הסברה לפחות בשלב זה".  

אני מניחה שאתה מתכוון ל - יתמות מהחיים . אדם שיוצר דמות רוחנית דמיונית  אשר יודע לחבר דרמה או טרגדיה , זהו כישרון שאינו מוטל בספק ביכולת ההבעה . אלא אם כן נכנסת לתוך שיטיון של בילבול בין הדימיון המבוקר לבין הדימיון ההזוי .

"פרי , יתכן ואת צודקת  . לא סיימתי את המלאכה אותה התחלתי . חלק מהמלל שהיה בינינו היה באמת כדי לצאת מהישות הרוחנית ההיא , והדרישה לתוכנה האחרת באה כדי לחוש בנוכחותך".

ובכן , אני אאפשר לך לסיים את המלאכה . בניגוד אליך הדימיון ההזוי שלי אומר שאתה דינוזאור , והדימיון המבוקר אומר שאתה חרגול . אל תצפה לקבל הבעת רגש ממני , בטח שלא בכינויים אותם אני מכתירה אותך. לגבי התוכנה האחרת  אני חוזרת ומדגישה כי אין שום סיכוי שתהיה שם שנית . הסטטוס קוו עבורי מעבר לנדיבות שאני מגלה כלפיך . תסתפק בזה .  

אם יש בדעתך להמשיך הדיון היום , אתה יכול לערוך כאוות נפשך את הניסוח הבא , אני כבר לא אהיה מול המחשב . שיהיה לך יום נעים והצלחה בהמשך . 

 

כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות לפרי פוקס  ©

תגובות