דיוקנה של אהבה

קַיִץ שֶׁנִּשְׁאַר אִידִילְיָה

בְּרִקְמַת גּוֹבְּלֶן,

דְּיוֹקָנָהּ שֶׁל אַהֲבָה

אֵיךְ הִיא נִרְאֵית עַל פָּנֶיהָ

אֵיךְ חָלְפָה לִכְדֵי שׁוּב,

לוּ לְיוֹם אֶחָד הַיּוֹם אֲוַתֵּר

עַל רֵיחוֹ שֶׁל תַּפּוּז

לִשְׁמֹעַ זְמִירָה שֶׁל צִפּוֹר שִׁיר.

זְמַן קָפָא בְּעַצְמוֹתָיו, שָכַך

חוֹל בְּצֶבַע הָעִנְבָּר

מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ אֶצְבְּעוֹתַי עַד

שְׁקִיעָה בְּתוֹךְ כָּחֹל.

כָּאן אֲנִי שַׁיֶּכֶת

כָּאן אָהַבְתִּי,

גַּם אֶת הַחֹרֶף.