ביטחון אחר

להגדיר שאני עם חוסר ביטחון עצמי זה לא נכון. אני אוהב להצחיק את כולם בפרהסיה ואני עם חוש הומור מעולה. עד שמעצבנים אותי ושזה קורה אני לא נחמד לאף אחד אפילו גם לא להורים שלי, כל אחד והוא עצמו. אני צוחק עם/על עצמי ו/או כולם. כזה אני בן אדם חברתי שמתחבר לכולם בערך בצורה שווה וטובה. ברור שיש לכולם העדפה עם מי הם רוצים להיות. להיות חברותי זה אין זה פרוש שהוא חייב להתחבר לכולם, אלא להיות חברותי זה להיות נחמד לכולם בצורה שווה. במכללה שלי יש לי את הגרעין שלי שזה פחות או יותר 6 חברים שאני מסתובב איתם, ועוד 3 חברים במעונות של הסטודנטים שהם גם במכללה, כשאנחנו במכללה אז כל אחד נבלע אצל החבורה שלו. זה ברור לכולם. כל הזמן זה ככה.

התחלתי עם זה שיש לי ביטחון עצמי וזה לא הוגן להגיד שאין לי. תראו אין לי ביטחון מופרז ממש שאני בטוח במה שאני עושה או בטוח בחברים שאני מסתובב איתם וכל זה. וגם אין לי חוסר ביטחון משווע שאני אומר לעצמי מה אני שווה בעצם, אבל אני יכול להעיד על עצמי שיש לי פחות ביטחון שיש לאחרים וזה מתבטא בכמה דרכים. שאני רואה בן אדם שיש לו ביטחון מופרז שיש לו חברים שאני מסתדר איתם אז אני נרתע ממנו, אבל מצד שאני אני מנסה איך שהוא להתקרב אליו בצורה שאני חושב שהיא מתאימה. מצד שני אני נמנע מלהיות איתו בקשר רציף כל כך לפחות בהתחלה. אני לא יכול כל כך להסתכל אליו בצורה ישרה. אולי רק מתי שאני עצבני על איזה מצב שמעצבן אותי או את החברה שלי. אני לא יודע למה.

אני יודע שאני צריך לעבוד על זה. זה אחד הדברים היותר קשים שיכולים לקרות לאנשים. לבנות לעצמו סוג של אישיות אחרת ממה שהוא בנוי. לסגל לעצמו משהו שהוא חושב שזה אחרת. זה כמו שאתה לובש מכנס שהוא גדול עליך ואתה בטוח שאתה יכול להיכנס אליו, אבל בעצם אם אתה נכנס אליו אתה נראה מגוחך. ככה אני יכול להרגיש אם אני אעשה את זה. כן, כן הכל בראש. זה ידוע. זה כמו הפתגם הידוע "הכל צפוי והרשות נתונה". אי אפשר תמיד להיצמד לפעמים למה שאתה חושב ואתה צריך לעשות את מה שחשוב.

לפיכך ניתן להסיק עליי ( אני מרגיש שאני עושה על עצמי איזה ניתוח פסיכולוגי, מצחיק!) שיותר נוח לי להתחבר לבן אדם שהוא יחסית נורמאלי ולא בעל שליטה מלאה על המתרחש. או מה שהוא מנסה לשדר לפחות. מתי שאני מנסה איכשהו לנסות ולדבר איתו בעל כורחי אז אני טיפה מגמגם. כן זה סוג של פאק כלשהו. בן אדם כזה אני רוצה להכיר אותו לעומק כדי לדעת מי הוא ומה הוא. ויש לי את הדרכים שלי לעשות את זה. ואז אני רואה שהשד לא כזה נורא.

נכון זה מצטייר כאילו אני עם חוסר ביטחון עצמי, אבל אני בן אדם שבאמת חביב על הבריות, ובאמת רובם מחבבים אותי ואוהבים לדבר איתי ולצחוק איתי. אם אתם זוכרים את הפוסט הקודם שלי. אז שוב אני בן אדם שמסתלבט על כולם ולא משנה לי, מי מה איפה ולמה, כאילו אני מכיר אותו שנים. יש כאלה. ואחד מהם זה אני.