שירים

במשעול אל הלב...

 
במשעול אל הלב מתעכבת,
מגלה סדקים, מציצה,
כבר לא פוחדת.
קוראת אותות, מפענחת סודות,
מתנפצים למול מציאות נשחקת,
כטיפות מתפוגגות על זגוגית.
שמיים בבהירות מוחלטת,
מרץ...התמונה כבר לא מטושטשת.
ריח הפריחה מתעקש לפרוץ,
אל המקום הכל כך סגור.
השמש צורב במרתפיי הלב,
מנסה להתעטף בינות  עיגולים של זהב.
לחוש את גלגל האור הנחשק,
להתענג על ריחות וגוונים,
לגעת בפשטות הבריאה.
האביב הזה, יש בו מן הבטחה...
 

תגובות