שיר לנגה

אמרת שלפעמים,
לפעמים מבינים אותי טוב יותר,
דרך השירים.
אז אני כותבת לך,
כדי שתביני קצת יותר טוב כמה אני דואגת לך עכשיו.
ואולי כדי שאבין קצת יותר טוב בעצמי.

אני מפחדת,
שתלכי לאיבוד בתוך עצמך.
ולא להיות יכולה להיות לך עוגן,
או משענת.
אני מפחדת לתת לך,
ליפול בין כיסאות.
ולא להיות שם,
לתפוס אותך.
לרכך את המכה, אפילו בקצת.

מישהו אמר פעם,
שהבדידות היא מקום נעים לבקר בו,
אך מקום נורא לגור בו.
ואני רוצה לפתוח לך חלון,
על כל דלת שנסגרת.
אני רוצה לתת לך,
מקלט לילה.
רק אל..
תנעלי אותי בחוץ.

עכשיו רע לי יותר ממקודם כי..
המטרתי עלייך האשמות,
במקום להיות לך מטריה.
מכסה או גג מפני העולם,
ואפילו מעצמך.

אני פה כדי לתת לך יד מושטת,
משוט כדי לנווט, בתוך כל הגשם הזה.
לשבת ולנסות לעזור לך, ללמד את הפחדים שלך לשחות.
מבטיחה לא לתת לך לטבוע,
בין כל המחשבות האלה.

אמרת לי לזכור את כל הרגעים.
ואני משננת אותם, מבטיחה לך.
רק תבטיחי לי חזרה,
להישאר פה מספיק זמן-
כדי ליצור חדשים.

אמרת שלפעמים מבינים אותי טוב יותר,
דרך השירים.
אז כתבתי לך שיר.