חזרה ליצירות
פוסטים

גירושין

אלה גולדשטיין | (03/05/2013 08:19) | 104 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
זה קורה בלי להרגיש. את חושבת שמשתנים ביחד, עד שיום אחד את מסתכלת עליו, וזה פשוט לא שם יותר. את מסתכלת עליו, והוא כבר לא האיש שאהבת. חסר ביטחון, מפחד. ואת מתחילה לתהות מה חלקך בזה. האם לקחת ממנו את הגבריות? האם דיכאת את התכונות בהן התאהבת מלכתחילה? או שמא החיים והמאבקים הקצינו את אלה שלא אהבת מלכתחילה?
ואת מתחילה לחשב. מה הפסדת כל השנים האלה? על מה ויתרת? מה הרווחת? האם את אותה אישה שאהב? האם יש פה עוד משהו, או שכוח האינרציה הוא שמשאיר אותך שם? ההרגל? כמות החפצים שאגרתם ביחד ואיך לעזאזל מתחילים לחלק אותם עכשיו? 
והחישובים מחריפים עם הספקות; להתחיל מחדש? בגילי? יש כוחות? כסף? ומה בעניין הבדידות? אפילו לישון לבד אינך זוכרת, כשהוא אינו את עדיין ישרה בצד שמאל של המיטה, עדיין משאירה שמיכה לצד הימני.
ומה עם העולם החיצון? תהיי מסומנת, ׳כישלון׳ יקועקע על המצח כל פעם שתגידי ׳גרושה׳. האם יש עוד גברים טובים בחוץ בגילך? לבד לנצח זו אופציה שגם אותה יש לקחת בחשבון. 
לא יכולתי עוד למנוע את הכמיהה לחופש. הערגה להפוך שוב משניים לאחד בתוך ראשי. ועכשיו, לטוב ולרע, חופשי זה לגמרי לבד, ולבד זה לגמרי חופשי.

תגובות

חזרה ליצירות