יְרוּשָׁלֵם-תודה נורית

יְרוּשָׁלֵם

אֲוִיר הַרִים צְלוּלָה כַּמַיִם,

שָׁרִים לַךְ

אִם אֵשְׁכַּחֵךְ.

רְכַסָיִּךְ

כְּשׁוֹבַל לָבָן

פָּרוּשׂ מְעַל מִסְגַּדָיִךְ.

וְאַת

אֶת הַכּוֹתֶל הִמְלַכְתְּ בָּאֶבֶן

שְׁעֵינָיו דוֹמְעוֹת

זוֹלְגוֹת עַל זִיכְרוֹנוֹת

נוֹפְלִים.

רְגִּישוּתֵךְ יְרוּשָׁלֵם

מְהַלֶכֶת בִּשְׁבִילֵי הַרוּח בְּגַבֵּךְ

רוֹצִים לִמְלוֹך בַּךְ

וְאַת מְחוּבֶּרֶת

יַחְדָיו

לַזֶּה הָעַם שֶׁלא שָׁכַח,

אוֹצְרוֹת קִיוּמֵךְ,

הַר הַבַּית הַנִּישָׂא,

אַבְנֵי הַכּוֹתֶל שָׁרִים חַגַּיִךְ,

הַנּוֹפְלִים

שֶקִידְשוּ בְּמוֹתַּם

אֶת חַיָּיִךְ.

אַת לַנוּ הַמַּלְכָּה!

לַךְ

שָׁרִים יְרוּשָלַיִם

קִרְיָה לְמֶלֶךְ רַב

יְפַת נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֶל.