חריטות על עצים

במרכז יער עמדתי,
דאגתי שלעצים לא תהיה דרך לברוח.
קשרתי את כולם עם חוט שנמתח ונמתח,
עצמתי עיניים והסתובבתי במקום, משחק בחוט בין אצבעותיי.

והם נשארו
ואני הסתובבתי
והם עמדו
ואני במעגל נעתי.

סיבוב, ועוד אחד, ועוד אחד מיד אחריו. מסתחרר ללא מעצור, ללא מנוח,
החוט נכרך סביבם חזק עוד ועוד, מנסה לחבוק אותם אחד לשני אך הם- במקומם.

החוט בוהק,
השמש אותי צולה.
את צילם לא הסכימו לחלוק עימי
כשם שאני לא הסכמתי להם ללכת,
ועל גזעם חרטתי
עם חוט
מעשים של בדידות.