לקוטים

והיה

כי ראיתם אותי

מלטשת יהלומים עצמיים

מבריקה בשנינותי

והיה

כי מים רבים ישטפו

את נהרות אהבתי

והיה

כי שמעתי בקולך

ואמרתי חנני

אלוהים  ואני אומרת

רק הישארי עוד קצת 

מנעי קולך מבכי

רק על תינטשי

בל תהייה שותקת

נטע זר   

את אומרת ומהנהנת. ראי סתרים

אמר

שאין כמוני בעולם

אמרה

געו בי ולכו

מבקרת המדינה

נהפכה לקובייה מרה

משוטטת

ולא מבינה למה הראי אמר

וצבעה הוחלש

חיכתה לנסיך שיצא מתוך

הביצה

והוא התרפס וטבע .