אלביס

לְהִתְאַהֵב בְּנוֹסְטַלְגְּיָה

בְּשִׁירִים שֶׁהָיִינוּ פַּעַם מְחַבְּקִים

וַאֲנִי מִכֻּלָּם אֶת אֵלֶּה נוֹטְפֵי הַדְּבַשׁ,

לְהַרְגִּישׁ נְסִיכָה בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה

כְּשֶאֵלְבִיס שַׁר, אֶהֱבִי אוֹתִי בְּרַכּוּת.

הוּא הָיָה הַמַּלְאָךְ שֶׁלִּי כְּשֶׁשָּׁאַל

הַאִם אַתְּ בּוֹדְדָה הַלַּיְלָה, כְּשֶׁאָמַר

הוּא לֹא אוֹהֵב אוֹתָךְ יַלְדָּה, וּכְשֶׁנִּחֵם

עֵינַיִם כְּחוֹלוֹת בּוֹכוֹת בַּגֶּשֶׁם...

וְתָמִיד הִסְכַּמְתִּי אִתּוֹ כְּשֶׁהֶחְלִיט

לְעוֹלַם לֹא אֶתְאַהֵב שׁוּב,

וְשׁוּב הִתְאַהַבְתִּי, וְשׁוּב

חָזְרָה אוֹתָהּ סִידְרַת שִׁירִים

אֵינְסוֹפִית,

כְּמוֹ צֹרֶךְ פְּנִימִי שֶׁל עַכְשָׁו

אוֹ לְעוֹלָם לֹא, עַד הַיּוֹם עַד בִּכְלָל