כבר לא טיפות

כְּבָר לֹא טִפּוֹת,

גַּלִּים שׁוֹעֲטִים עַל הַחַלּוֹן

שְׁנַיִם בְּמַיִם סוֹעֲרִים

בְּבֵית זְכוּכִית מִטַּלְטְלִים

כְּרִישִׁים נֶחְבָּאִים אֶל כְּלֵיהֶם

כַּאֲשֶׁר הַטֶּבַע זוֹעֵם

פַּעַם לְמַעְלָה וּפַעַם לְמַטָּה

שׂוֹרְדִים אֶת קִצְפּוֹ שֶׁל הַיָּם

עַז, לְהַקְשִׁיב לַנִּגּוּן הַפְּנִימִי

כֹּל תְּנוּעָה, רְצוּעַת שְׁרִיר, מֵיתָר

חוֹבֵק בְּרַכּוּת