שירים

בית / אילנה בר-שלום

בית
ריח קלוף השום מחריף,
האדמה מתערפלת, בברכה
פרפרי נפש, כמהים למקום אחר.
בוקר יום מנחת דבורים ובעיניך אור טללים.
עץ הזית הזקן קדמני בשמחה,
ערפלי הסתיו סוללים דרכי פנימה.
מעל הבית 
ירח התמלא שלווה,
מרטיטת הנפש תשוקה לזמר.
נושא עיני לארץ, בה אזקין כרוח קדם.

משתגע על ריח לחם אפוי.
על כנפי שרף נוהר אליך אהובה,
למי אכפת מנווה מתפורר?
רקפת באגרטל זכוכית וחתולה סיאמית
במרדף אחר דרור גינה.
יום סתווי מבושם, מבשר חמלה,
כוסו שמים ענני שתיקה, זעקת שיגעון עולה מחממה.
///////////////////////////////////////////////////////////
ציפור חופשיה מעל ענן גועש, מוצף שדה,
קרעיו שפכו פסים אפורים לאדמה
קרן שמש שובבה הדליקה קשת מרהיבה.
החממה הזאת זקוקה לחיזוקים,
קיר שביר נתון בסכנת קריסה.
מגיר התות, צבעו אודם אהבה

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של גלי צבי-ויס -
ריח קילוף השום מחריף, ממלא שלוה חמה ורגועה.
 
 

תגובות