תולדות חיי. פרק ה'

תולדות חיי. פרק ה'.

                      מאת זיגי בר-אור

בפרק הקודם סיפרתי לכם

שרסיסי הזכוכית עפו למרק,

אם חשבתם שזה עבר ברוגע

טעיתם, זה גרם לויכוח ארוך

כאשר כל אחד הציע משהו

כדי להציל את מרק העדשים.

לא אשעמם אותכם בזה

כי בדיוק צלצל הטלפון שלנו

ולצערי הגעתי אליו הראשון

כי זו הייתה האמא שלה

שהודיעה בחגיגיות רבה

שקנתה לנו מתנה נהדרת

ורוצה לבוא אלינו הערב

לכמה שעות לבלוי משפחתי

וגם קר בחוץ ומרק חם יעזור.

רק זה היה לנו, במצב הזה

שאין לנו שום דבר  מוכן

מלבד מרק עדשים אדומים

עם זכוכיות ורסיסים קטנים

וזה עלול להזיק חלילה לקיבתה.

אבל אמא של אישתי היקרה

היא תמיד עבורנו מעל לכל.

נסיתי, הגז בדיוק נגמר לפתע,

הערב הזמינו עצמם חברים

כל משפחת בוזגלו עם 5 ילדיהם,

אבל זה לא עזר, ההיפך, שמחה

ואמרה שזה יהיה ערב שמח.

רק שאלתי איזה מתנה קנתה

אז אמרה שזו הפתעה גדולה

אבל היות ואתה כה סקרן

אגלה לך בסוד ואל תגלה לאישתך

קניתי לכם קומקום חשמלי

משהו חדיש שאין בכל העולם

שמנגן את התקווה ברגע שרותח.

העברתי את האפרכסת לאישתי

ושמעתי שהיא צורחת על אמא

שבעלה שוב שבר כוס במטבח

והיא עצבנית ורצוי שתדחה בואה.

ניצלתי, בשעות קשות כאלה

אישתי הטובה תמיד מוצאת פתרון.

אבל כנראה שאלוהים יודע להעניש

את מי שמשקר לאמא של אישתו

כי לפתע הרגשתי רע עם חום

והחל הויכוח באם להזמין רופא

או אולי ישר להזמין אמבולנס

כי אולי מתפתחת מחלה קשה

והיא לא מוכנה עדיין להישאר לבד

כי מי ירחץ את הכלים במטבח

מי יוריד את פח האשפה לחצר

ולא נעים לבקש זאת מהשכן הנגרי,

בקיצור, הזמינה על דעתה אמבולנס.

מה שקרה בחדר המיון בפרק ו'

היות וכותבים רבים כאן פנו אלי

שהם מאד סקרניים מה ההמשך,

אני מבטיח להשתדל להקדים

כמובן בתנאי שאחלים מהשפעת.