פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                          

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

(שְׁמוֹת פֶּרֶק כ"א א')

 פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים,

עוֹסֶקֶת בְּנוֹשְׂאִים מְגֻוָּנִים.

מִדִּינֵי עֲבָדִים,

עַד  דִּינֵי דַּיָּנִים.

בַּמִּצְווֹת בֵּין אָדָם לְחֲבֵרוֹ ,

וּבֵין אָדָם לַמָּקוֹם.

גְּמוּל עַל רֶצַח וּפְצִיעָה,

אִם בְּזָדוֹן וְאִם בִּשְׁגָגָה.

דִּינֵי רְכוּשׁ וְקִנְיָן,

וְהָעֹנֶשׁ עַל שׁוֹר כִּי נָגַח.

" וּמַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמַת".

"וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמַת".

הַתּוֹרָה שׁוֹמֶרֶת עַל כְּבוֹד הַדַּיָּנִים,

אָסוּר לְקַלֵּל אֶת הַדַּיָּן וְאֶת הָאֱלֹקִים.

אָסוּר לִשְׁמֹעַ רַק עַד אֶחָד,

עַל פִּי שְׁנַיִם יָקוּם דָּבָר.

אֵין לְהַטּוֹת אֶת הַדִּין,

אולם ,לָתֵת יַחַס וְכָבוֹד מוֹעֳדָף לַעָנִי.

מָה הַדִּין לָאָדָם שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה?,

 וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ, בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה--וְשָׁכַב עִמָּהּ:

         מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לוֹ, לְאִשָּׁה.

וּמֵאִידָךְ מַה דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה?

 כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמַת..

לְהַפְרִישׁ יְבוּל מֵהַשָּׂדֶה וּמֵהָעֲבוֹדָה,

תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּהֶתְאֵם לַתּוֹצֶרֶת וְלַתְּפוּקָה.

אֵין לֶאֱכֹל בַּשַּׂר טָרְפָה,

דִּינֵי שְׁנַת יוֹבֵל וּשְׁנַת שְׁמִטָּה.

הַכְרָזַת יוֹם שַׁבָּת כַּיּוֹם מְנוּחָה,

גַּם לָאָדָם וְגַם לַבְּהֵמָה.

יֵשׁ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַתּוֹרָה,

לַעֲלוֹת לְרֶגֶל שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה.

 בִּכּוּרִים יֵשׁ לְהָבִיא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ,

אֵין לְבַשֵּׁל יַחְדָּו בַּשַּׂר עִם חָלָב.

רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא

, בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ;

 לֹא-תְּבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ.

שַׁבַּת שָׁלוֹם לְכָל הַחֲבֵרִים!!!