תולדות חיי. פרק ז'

תולדות חיי. פרק ז' מאת זיגי בר-אור

רק להזכירכם הפרק ו' הקודם

סיפרתי לכם שהגעתי הביתה

מהעינוי הממושך בחדר המיון

ויקירתי החזיר אותי הביתה

ששם קיבלתי כמעט שבץ מוחי

לאחר שראיתי מה עשתה מביתי

ולהחלמה שלחה אותי לאמה

לישון שם עד שייגמר השיפוץ

וגם יביאו את המקרר שהזמינה.

באפיסת כוחות הגעתי לאמה

שגרה בשיכון בקומה רביעית

ללא מעלית וחדר מדרגות חשוך.

היא קיבלה את פניי בשמחה

ותיכף אמרה שטוב שבאתי

כי יש אצלה סתימה בשירותים

והברז במטבח נוזל כמו נהר

כך שאני אתקן לה כעת הכל.

הסברי שאני עוד חלש מהשפעת

כנראה לא הזיזו לה מאומה

רק הבטיחה שאם אגמור לתקן

היא תעשה לי חביתה מביצה אחת

ויחד נשתה גם כוס תה עם ריבה.

הפלאפון שלי צלצל ויקירתי בקו

מבשרת לי שהקבלן הודיע לה

שמערכת השמל בבית נשרפה

מקצר שנגרם מהמקרר החדש

וכבר הזמינה חשמלאי מומחה

שאמר שהתיקון ייקח כשבועיים

ועד אז גם ייגמרו בכל השיפוץ.

נו, איך לתאר לכם את צבע פניי

לאחר הבשורה הטובה הזאת

שאוכל להישאר עוד שבועיים

אצל אמה ולתקן עוד כמה דברים.

בערב סידרה לי לשינה מיטה

שהייתה לבת שלה,שכיום אישתי

כשהייתה אז תלמידה בכיתה ג'

אך שמיכה להתכסות מכיתה ה',

אבל הייתי כל כך חלש ועייף

כך שנשכבתי ובזמן קצר נרדמתי.

בערך בחצות נזעקתי משנתי

בגלל רעמים למרות שזה קיץ

ורק אחרי שנוכחתי שאלה נחירות

נרגעתי והרמתי טלפון ליקירתי

שתבוא לקחת אותי מיד הביתה

ואני מוכן לישון במיטתי הטובה

גם לאור נרות ולאכול רק חסה

עד שיביאו מקרר חדש שהזמינה.

ממש צעקתי והיא באה לקחתני

אך הסבירה שבינתיים הם הגיעו,

בני הדודים מחו"ל וישנים במיטתי

ואצטרך לישון בינתיים על הספה.

בלעתי הכל כדי לא להרגיז אותה

ורק כדור השינה עזר לי להתגבר

בתקווה שהאורחים לא נוחרים.

אבל.....

רק בפרק ח' אספר מה אז קרה.