שירים

היא אמרה

היא אמרה שלחיים אין משמעות בעניה,
היא יצאה לטייל בעולם המוזר בהודו.
שם האלוהים הולך על ארבע מגדל קרנים.
יש גם נופים משגעים עם שקיעות יפות.

היא הגיע למקום שלגברים יש שפמים.
את מתיהם לא קוברים ,שמים במגדל.
עופות טרף עליהם נוחתים לכלות תאבונם.
זה היה מחזה גדול בעיניה,מחזור לטבע.

היא נדהמה מהכתות המקדשים הרבים,
ניחוחות הקטורת אותה מלווים בדרכיה.
הנה היא שומעת מנגינת טרנס של מטילים.
כולם קופצים כאילו אחזה בהם תזזית.

היא הסירה את בגדיה החלה לקפץ לבדה,
כולם הביטו בה ,מחאו לה כפים את עצומה.
בגיל חמישים היא לא האמינה שיש חיים,
היא אמרה אפשר לחיות ואפשר לחיות כאן.

תגובות

נורית ליברמן / בגיל חמישים היא גילתה / 17/02/2014 21:35
אילנה בר שלום / היא אמרה / א. מיכאל / 17/02/2014 22:06
גלי צבי-ויס / אפשר לחיות כאן ועכשיו / 18/02/2014 08:43
חנה הילמן / היי מיכאל / 18/02/2014 09:07
נטע התמר / אין גיל לעשות בחירות, � / 18/02/2014 09:13