מוֹדֶה.../דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

בס"ד    +++                                                                                          

ב אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר;

 קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי

-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי-

-שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל,

 קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. (שה"ש ד)

 מוֹדֶה.../דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

בְּאַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה,

 שֶׁל הַלַּיְלָה.

בטרם הַשַּׁחַר

 עוֹלֶה.

מְרִבְּצּי  מְעַל

 מִשְׁכַּבִּי.

קָם וְאוֹמֵר

"מוֹדֶה"......

בַּשָּׁעוֹת הַשְּׁקֵטוֹת,

שֶׁל הַבֹּקֶר.

לְיוֹם חָדָשׁ נֵעוֹר

 הַיְּקוּם.

אָט-אָט עוֹלֶה לוֹ

הַשַּׁחַר.

גַם אֲנִי הִשְׁכַּמְתִּי

 לָקוּם.

צִפֳּרִים פּוֹצְחוֹת שׁוּב

בֵּזֶּמֶּר.

הַשָּׁקֵט מוּפָר בְּשָׁאוֹן.

גַּם הֵן הִשְׁכִּימוּ עִם

שַׁחַר.

גַּם הֵן "מוֹדִים..." לַרִיבוֹן.

ב  טוֹב, לְהֹדוֹת לַיהוָה;

    וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
ג  לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ;

    וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת.(תהילים צ"ב)