משהו שווה!

תודה יקרה שלי על ההזדהות,  ועל הלך המחשבה הדומה לשלי.   

עולם היצירה הוא עולם מופלא. בצעירותי עשיתי המון עבודות מעץ. ובמשך חיי ציירתי ציורי שמן רבים ואפילו זכיתי לתערוכה. אך הצד החזק ביותר שלי הוא כתיבת שירים. עדיין לא זכיתי להכרה רחבה ואפילו לא לאמן מפורסם שישיר את שיריי. אך בין ספרי השירה שהוצאתי יש אחד שלטעמי שווה מאד להחזיקו ביד ולקרוא בו גם בגלל תוכן השירים בנושא האדם וגם בגלל האיורים היפים שאני ציירתי. לא אכריז את שמו של הספר מחמת צניעות. אך אוסיף שמבחינתי לעשות את הדברים בקטן ובצניעות היא מעלה גדולה.

נושא נפלא

שבת שלום

נאור ידידי היקר, אני מכבידה במילים ומנסה לתת תשובה (בעם איני נותנת אותה) ואתה במשפט אחד חכם אומר את זה. אני נהנית כל כך מהתמות המכיל שלך.

נאור יקר, ריגשת אותי עד מאד בסיפא של דבריך

לא אוסיף דבר רק אומר שאני אוהבת אותך.

לכתוב משהו ששווה לקורא - שווה בעיני מי. ומי יעריך את שווין של המילים שלי, האם יש להן משמעות? האם הן יכולות להשפיע או להנעים את זמנו של האחר? איך לגרום למילים להיות מובנות? זה לא פשוט. גם אלוהים היה צריך לשלש את דבריו כשפנה אל אברהם לפני העקדה - "קח את בנך את יחידך אשר אהבת", גם אלהים לא היה בטוח שנתן את המשמעות האמיתית כשאמר את בנך, והיה צריך להוסיף יחידך ושוב שמא לא יבין אברהם ויקח את ישמעאל אמר לו אשר אהבת.

אני כותבת שירים, אני כותבת סיפור ואני מקווה שיש בהם משמעות שעוברת ומשפיעה על הקורא, אם הצלחתי בזאת הרי השיר מלא את יעודו והוא "שווה". אני כותבת לנכדי, ואני יודעת שהם לוקחים איתם את הדברים, מושפעים מהם. אינני כותבת להם דברים "חינוכיים" אלא את החיים, את משמעות החיים. אני מתכופפת וכותבת אליהם בגובה העיניים כדי יבינו.

הפילוסוף הסיני צ'ואנג צה אמר, שאנחנו זקוקים למילים כדי לתפוס את המשמעות. ברגע שהמשמעות ברורה לנו - אין יותר צורך במילים. אם יהיה לי מזל, אפגוש איזה יום איש היודע את המשמעות ואינו זקוק למילים, כדי להחליף איתו מילה או שתיים.

אז אם נתתי משמעות לדברי - איני צריכה יותר במילים.

לגבי חלקו השני של המשפט. האם עשיתי משהו ששווה לכתוב עליו? אני חושבת על מה שאמר אוסקר ווילד "לא לעשות כלום זו הפעילות הקשה ביותר והרוחנית ביותר עלי אדמות." כך שאם אדם אומר שלא עשה דבר בחייו - הרי שהגיע לדרגה גבוהה ביותר של עשיה ועליו שווה לכתוב.

אני חשבת שעשיתי בחיי כמה דברים ששווה לכתוב עליהם, לא מעשים הרואיים, אבל שיכולים לספק עניין וסקרנות. אני אוהבת את שעשיתי.

אבל הרי כל אדם יכול לספק סיפור חיים שיש בו רגעים שהם מיוחדים, שהם שווים סיפור. טיפוס על הר הפחד בירידה התלולה והרגשות המיוחדים המלווים את החוויה - אדם עם כושר כתיבה יכול להפוך את הרגעים האלה לסיפור נפלא סיפור "שווה". שוב כוחן של המילים ליצור רגע קטן לסיפור גדול.

אחד הדברים השווים שאני עושה זה הציור. פעם או פעמיים היה ציור בבמת הדיון והדברים שכתבו עליהם הראו לי שעשיתי משהו שהוא שווה שיכתבו עליו. ושוב השווה הוא מאד סובייקטיבי.

מילה, נושא מרתק העלת כאן. ואפשר להוסיף ולדון בו אבל נדמה לי כי די הארכתי בדברי.

שבוע טוב ויצירה פוריה ושווה בלי מרכאות.

שמחה שדברי היו שווים.