מתנת יום הולדת.

  מתנת יום הולדת. מאת זיגי בר-אור

ליום הולדתי קנתה לי כד יפיפה,

כולו עשוי מחרס, עבה, אדמדם, 

מסביב מעוטר בפרחים צבעוניים,

ולמעלה מכסה עם ציור של לב.

אמרה לי: לעולם אל תרים המכסה

כי בפנים יש פתק שאסור לקריאה,

תניח הכד על השידה שם בפינה

ובלילות אהבה נסתכל עליו יחד.

עברו השנים, נולדו ילדים ונכדים

כל שבת באו לבקר ומתרוצצים,

בין החדרים ובצעצועים משחקים

ואנחנו שמחים ומתגאים בהם.

בשבת האחרונה הם שיחקו בכדור

שאף חזק ישר לכד שנפל ונשבר,

החלון הפתוח הכניס רוח לחדר

ובאוויר התעופף לו פתק קטן לבן.

החלו האשמות הדדיות בקול רם,

היא שאמרה לשים הכד על השידה

ואני זה שביקשתי שהילדים יבואו

אבל שיח חרשים לא נגמר לעולם.

רק אחרי שכולם הלכו לביתם

והרוחות בבית נרגעו מהאירוע

רצנו שנינו לחפש את הפתק

ואני זה מצא אותו וקראתי מיד:

"בעלי היקר, אם תפתח המכסה

או חלילה הכד יישבר מכל סיבה,

קול אלוהים הקדוש לחש באוזני

שגם חיינו המשותפים ישברו לעד.

כעבור חודש הקראתי שיר זה

בפני כל הנוכחים בלוויה שלה,

דמעותיי לא הדביקו שברי הכד

וכך חיינו המשותפים נגמרו לעד.