מְשׁוּבוֹת שְׁמֶעֵבֶר לַחֲלוֹן

מְשׁוּבוֹת שְׁמֶעֵבֶר לַחֲלוֹן,

אוּלַי תִּיגְּעִי בָרוּחַ

אוּלַי תִּשְׁרְקִי עִימוֹ כִּבְרָת דֶּרֶך

בִּנְגִּיעוֹת שֶׁאָנוּ חוֹלְמִים,

בְּסְחֲרְחַרָת הַעֲפִיפוֹנִים הַזוֹ

תִּינָשְׂאִי לַשָׁמַיִים

כְּכָל שְׁיָתִּיר לָך הַחוּט הַמְגּוּלְגָּל בְּיָדִי

זָנָב תֵּעֲקְלִי אַחֲרֵי רֹאשׁ

גַּל תִּינָשְׂאִי אַחַר תָּלְתַּל

וּבַאָשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך אַף אָנִי, עִימָּדֵך,

מוֹשֵׁך בַּחוּטִים לְהָשִׁיב אָחוֹר

לְהָשִׁיב אֶת רוּחֵך אֵלָי,

לִשְׁקוֹט וְלָנוּחַ. לִסְעוֹר עִם הַרוּחַ.

אָז, תֵּאָסְפִי לְרַגְלָי כְּשָׁלֶכֶת

רֹאשֵׁך אָסוּפַת עֲלִים מֶסוּתָרֵי רֹאש

מְחֵמַת הַלָיִל,

לְחוּשָׁת סְתָּיו,

נִינוֹחָה וּשְׁלֵוָוה כִּטְלָלֵי הָבּוֹקֵר הַשָׁלֵו.

תִּהְיִי,

יֵשׁ הַקוֹרְאִים לָשֶׁמֶץ הַזֶה

חֲיִים.

©