אבל לא בדרך חזרה

כמה נעים להלך בשדות 

המחברים

מביתי לביתך

צבי מים מגיחים כלל לא בסתר

ואתה יודע להקשיב

לא לי לא

לעצמך

צב מחולל מצב רומנטי

מתפרץ אל תוך הלילה

מתוך ביצה

אתה נסחף אליי

ולאחר מתנצל

נסחף ומתנצל

וכולי יודעת מרוּצה.

מעולם לא נואשתי

הולכתי כך

הופכת תנועה לתנוחה

רק שתרגיש

מעט ממני רק שתרצה

באותה העוצמה...

ואתה שנושק בכזו עדינות

וודאי הבחנת

ברעידותיי ובקצב ההתפרצות

עד פריצות הנשמה.

אני כל כך מחשידה בהתרגשות ו

גופי מתוודה

נפשי שוקטה.

לפנות הבוקר תלווה אותי לביתי

בפעם האחרונה.

היום בדרכי שכחתי להביט אל הרחוב שלך