יצירות אחרונות
מנעי קולך מבכי (2 תגובות)
מרים /שירים -13/10/2026 16:17
סבא צאלח ( בהשראת שירה של גלי ) (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -13/10/2026 16:03
היא מפשיטה מילים (5 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -13/10/2026 09:19
סינדרום (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -13/10/2026 09:10
מבעד לחלוני הפתוח (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -13/10/2026 07:14
האישה שמעולם לא הייתה - מיקרו סיפור.🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -13/10/2026 04:10
תַּפּוּחִים (מתוך הארכיון הפרטי) (5 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -13/10/2026 01:50
ניחוחה של הבטחה (15 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/10/2026 15:50
אמש היה יום ולילה (6 תגובות)
לב נורית /שירים -12/10/2026 15:30
שירים
בגידה - לפינת התפוח של אודיבגידה ניסה לשלשל את רגליו – מעבר לדופן המיטה הן לא נענו לו. כעוס הוא המתין לג'ו, שיבוא ויקח רגל ועוד רגל ויוריד לאט עד שהכפות תגענה ברצפה הקרה, הקור שיעלה וירעיד את הגוף יספר לו שהוא עדיין חי. ג'ו יושיב אותו בכסא הגלגלים ידחוף אל המרפסת וישאיר אותו שם - אל מול הים, מנגד יראה אותו ואליו לא יבוא רק רגליו עדיין זוכרות את מגע החול החם ואת קרירות המים הכחולים. בצהרים ג'ו יקח אותו לקניון יקנה לו כוס קפה יחזיק את הכוס בידו ויתן לו קש לשתיה – איזו בושה לשתות קפה עם קש. אתמול אצל בנו כוסית יין אדום לו הוגשה ידיו רעדו על חולצתו התפשט כתם אדום כמו דם לבו שהאדים מבושה, הבושה גם מאדימה את פניו כשג'ו מחליף את חיתוליו. הוא רצה להעניש את הגוף שבגד לתת לו גט כריתות וליטול את חייו אבל גם את זה הוא אינו יכול לעשות לבד כי רועדות ידיו... נדון הוא לחיות את חייו עד סופם בתוך גוף בוגדני והוא הרי אף פעם לא בגד בו.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |