יצירות אחרונות
שִׁיק שָׁק🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -06/05/2024 03:28
מבט אל ילדותי בצל הורים ניצולי שואה (3 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (12 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (15 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
שירים
בגידה - לפינת התפוח של אודיבגידה ניסה לשלשל את רגליו – מעבר לדופן המיטה הן לא נענו לו. כעוס הוא המתין לג'ו, שיבוא ויקח רגל ועוד רגל ויוריד לאט עד שהכפות תגענה ברצפה הקרה, הקור שיעלה וירעיד את הגוף יספר לו שהוא עדיין חי. ג'ו יושיב אותו בכסא הגלגלים ידחוף אל המרפסת וישאיר אותו שם - אל מול הים, מנגד יראה אותו ואליו לא יבוא רק רגליו עדיין זוכרות את מגע החול החם ואת קרירות המים הכחולים. בצהרים ג'ו יקח אותו לקניון יקנה לו כוס קפה יחזיק את הכוס בידו ויתן לו קש לשתיה – איזו בושה לשתות קפה עם קש. אתמול אצל בנו כוסית יין אדום לו הוגשה ידיו רעדו על חולצתו התפשט כתם אדום כמו דם לבו שהאדים מבושה, הבושה גם מאדימה את פניו כשג'ו מחליף את חיתוליו. הוא רצה להעניש את הגוף שבגד לתת לו גט כריתות וליטול את חייו אבל גם את זה הוא אינו יכול לעשות לבד כי רועדות ידיו... נדון הוא לחיות את חייו עד סופם בתוך גוף בוגדני והוא הרי אף פעם לא בגד בו.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |