יצירות אחרונות
בזיעת פועלם יביאו השלום (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (6 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
שירים
בגידה - לפינת התפוח של אודיבגידה ניסה לשלשל את רגליו – מעבר לדופן המיטה הן לא נענו לו. כעוס הוא המתין לג'ו, שיבוא ויקח רגל ועוד רגל ויוריד לאט עד שהכפות תגענה ברצפה הקרה, הקור שיעלה וירעיד את הגוף יספר לו שהוא עדיין חי. ג'ו יושיב אותו בכסא הגלגלים ידחוף אל המרפסת וישאיר אותו שם - אל מול הים, מנגד יראה אותו ואליו לא יבוא רק רגליו עדיין זוכרות את מגע החול החם ואת קרירות המים הכחולים. בצהרים ג'ו יקח אותו לקניון יקנה לו כוס קפה יחזיק את הכוס בידו ויתן לו קש לשתיה – איזו בושה לשתות קפה עם קש. אתמול אצל בנו כוסית יין אדום לו הוגשה ידיו רעדו על חולצתו התפשט כתם אדום כמו דם לבו שהאדים מבושה, הבושה גם מאדימה את פניו כשג'ו מחליף את חיתוליו. הוא רצה להעניש את הגוף שבגד לתת לו גט כריתות וליטול את חייו אבל גם את זה הוא אינו יכול לעשות לבד כי רועדות ידיו... נדון הוא לחיות את חייו עד סופם בתוך גוף בוגדני והוא הרי אף פעם לא בגד בו.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |