יצירות אחרונות
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (5 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
שירים
הם היו אבא והבתהם היו אבא והבת
""""""""""""""""
הם היו שנים אב וביתו.
הם נפגשו בבית הקפה
לערב מאוד מיוחד ויפה.
הוא רצה לתת לה את ברכתו.
הוא היה רופא מאוד ידוע
והיא הייתה ביתו הצנועה.
בערב הזה ליל כלולתה.
רצה הוא להנחות לה את דרכה.
כל זה קרה בירושלים הבירה.
עיר הקודש, עיר הרצח,וההריגה.
הוא החזיק בידה והחל לברכה.
ברוך אתה א..ד.ו... ובחוץ הייתה המולה.
האבא והבת לא ידעו מה קרה.
חייהם נכחדו בזמן הברכה.
מחבל התפרץ ופיצץ את עצמו,
ולקח את הבת ואת האב עמו.
מה נשאר מכל זה שמלת כלה.
חתן עם לב שבור וטבעת שלא נענדה .
ובמקום ריח של מנגל, ריח של אבק שרפה
שיר אחד נשמע: אל מלא רחמים, וקול זעקה.
היכן אתה אלוהים ?מה רבו מעשיך .
האם היה חסר לך רופא שם למעלה.
האם הייתה חסרה לך כלה לאחד ממלאכך?
יתגדל ויתקדש שמיא רבא וטבעת קבורה, בקברה!!
אלה החיים בארץ האבות בארץ הקודש.
ארץ אוכלת יושביה קוץ ודרדר בלי חורש.
עד מתי תובילינו בגיהינום ,ובעמק הרפאים.
ואנחנו רוצים להשתחרר, ולא לשחק במחבואים .
*************
גדי רוט
03\9\13
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |