נקמת הדג. מאת זיגי בר-אור

כל ציוד הדיג כבר מוכן,

השמש שקעה, זה הזמן,

הדייג מגיע למקום מתאים,

נעמד על סלע קרוב לגלים.

זורק את החכה עם פיתיון,

מסתבר לדגים יש תיאבון,

חבל, רובם סרדינים קטנים,

אך במחבת גם הם טעימים.

לפתע היה זקוק לכוחות,

מנסה להרים החכה נואשות,

במאמץ קשה הצליח במשימה

והנה דג ענק מפרפר בחכה.

נס משמיים, הדג מדבר:

"דייג נחמד, החזירני למים

אני אשיב לך על כך כפליים

ודע, אלוהים רואה הכל משמים".

מה פתאום שהדייג כך יעשה,

שסוף סוף תפס דג גדול שכזה?

עמד כאן שעות לדוג אז למה שירפה 

באיזה חוצפה מבקש שכך אעשה ?

בשובו הביתה אישתו שמחה,

במהירות במחבט את הדג טיגנה,

נתנה לבעלה חתיכה גדולה

מהדג הגדול שעלה היום בחכה.

הוא על המזלג העלה חתיכה

ובפי הדייג היא חיש נבלעה,

לפתע בחלל החדר נשמעה זעקה:

"הצילו, בגרוני נתקעה עצם גדולה."

כל הפתרונות הידועים,

בליעת לחם, מים ששותים,

כלום לא עזר והכאב כה גדול,

הוא לא יכול להמשיך לאכול.

הדייג הובא לבית החולים,

הרופא נאלץ לעשות ניתוחים,

כדי לשלוף העצם החדה מגרונו

ולאחר שהעצם הוצאה הבין בעצמו:

זו הייתה נקמת הדג הגדול,

לא הייתי צריך אותו לאכול.

מאז נשבע הדייג שיותר לא ילך לדוג,

יתחשק לו דג, הוא יקנה אותו בשוק.