שִׂיחַ, בֵּין שִׂיחַ לְשִׂיחַ / נסים פרנקו.           לפריחה בגולן.

שִׁתְקִי רַאַוְתָנִית צְהֻבָּה

מַה לָךְ לְהִתְנַשֵּׂא

ְהִנֵּה זֶה, אַךְ הָעֶרֶב בָּא

וְאֶת רֹאשֵׁךְ… עֹרְפֵּךְ  יְכַסֶּה.

וּמִי אַתְּ? אַדְמוֹנִית מְבֻיֶּשֶׁת,

רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת, תַּרְעִיד אֶת כֻּלֵּךְ

מִמַּגָּע יָחִיד, כֹּה הִנָּךְ חוֹשֶׁשֶׁת

גַּם בְּעֵת יָפְיֵךְ, מֵיטָבֵךְ-

הַפְסֵקְנָה לְקַנְטֵר, בְּנוֹת שׁוּלַיִם

רַק בִּזְכוּתֵנוּ הַצֶּבַע חוֹזֵר,

אָנוּ רַבִּים, וּצְמוּדֵי שׁוֹקַיִם

וְאַחֲרֵינוּ, תָּמִיד הַטַּף יְחַזֵּר…

אַתֶּם, שָׁם לְמַטָּה, הַבִּיטוּ לָרוֹם

חָדַל מְרִיבָה, עַל זֹאת הַיוֹקְרָה

רֹאשֵׁנוּ חוֹבֵק מִלָּבָן, עַד כָּתֹם

כִּי בָּנוּ הַיֹּפִי, וְלָכֶם הַשְּׂרָרָה-

חִדְלִי אֲדַמְדֶּמֶת, וּבֹשִׁי בַּלָּאט,

אַתְּ, הַדּוֹקֶרֶת כָּל חַי שֶׁנִּמְלַט

אַל תִּתְיַמְּרִי לָךְ, וְלוּ בִּמְעַט

אֶת רֹאשֵׁךְ עֳרָפִים- בִּמְחִי  יָד אַחַת…

הַרְכִּינוּ רָאשֵׁיכֶם,  יְדִידַי הַצְּבוּעִים

הַבִּיטוּ אֵלֵינוּ דַּלּוֹת הַקּוֹמָה,

כַּמָּה יוֹדְעוֹת אָנוּ, טוֹב לְהַנְעִים

גַּם אִם פָּנֵינוּ… כִּמְעַט בָּאֲדָמָה.

אַתֶּן יוֹדְעוֹת לְהַנְעִים בִּקְבוּצוֹת,

אַךְ בָּנוּ יֶשְׁנָהּ גַּאֲוַת הַיָּחִיד,

חַפֻיּוֹת אַתֶּן, וְאֵינְכֶן מְרֻצּוֹת

שֶׁהַטֶּבַע, גּוֹרֵם לָכֶן לְהַרְעִיד…

הֲרֵי לְכֻלְּכֶם מַרְאֵה בֵּן- חֲלֹף

וּבְבוֹא זְמַנְּכֶם, תִּתְקַנְּאוּ מֵחָדָשׁ

חֹם הַשֶּׁמֶשׁ, רְהָבְכֶם יִקְלֹף

וְהַגֶּשֶׁם יָשִׁיר לָכֶם,  שִׁיר חָדָשׁ.