יצירות אחרונות
ובשתיקה של מעלה (1 תגובות)
חימי כץ /שירים -27/11/2024 17:55
יום חדש (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -27/11/2024 16:14
השיחה (העולם האחר, חלק שני) (3 תגובות)
סבסטיאן /שירים -27/11/2024 13:37
כַּלְכָּלָה רַכָּה. טִיפְּשׁוּטוֹן (2 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -27/11/2024 11:56
בזמן שקיעה (3 תגובות)
איריסיקה /שירים -27/11/2024 09:54
רבין, אי מניעת רצח (3 תגובות)
עונתיים /סיפורים -27/11/2024 07:52
שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקוֹת (14 תגובות)
אביה /שירים -27/11/2024 07:10
להתענג בקשרים משלי (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -27/11/2024 06:35
סיפורים
העבודה בזיקוקעבודה בבית זיקוק שלחו לי ידיעה על מקום עבודה מתאים לכישורי במפעל לזיקוק דלק . אז
נסעתי לשם , אפילו הגעתי לכתובת , המקום נראה כמו מגרש גרוטאות מתכת ענק משתרע על
גבעה דיי תלולה , שלדי מכוניות מעוכות מפוזרות וזרוקות לכל עבר , בליל של צבעים
דהויים , שברי זכוכית שמחזירים את אור השמש לכל מיני כיוונים ובעיקר מסנוורים ,
ריח חריף של דלק ושמנים נפוץ לכל עבר , השבילים הינם מן בליל של פיח ושמן שרוף
ומעט חרסית . עברה בי תחושה שהנה חיפשתי חיפשתי וכעת מצאתי את סוף העולם ,נמצא
השביל החד סיטרי ,לדרך ללא מוצא . נישא מעל כל הגינום הזה , בפיסגת הגבעה , נראה מיכל בטון ענק , צבוע
בצהוב , ושתי משאיות זהות ,עם גלגלים עצומים נוסעות סביב המיכל . הראשונה שועטת
קדימה , ואחריה נוסעת המשאית השניה ברוורס ועוקבת אחר הראשונה באותה המהירות . עליתי במעלה הגבעה הזו עד לכניסה ושם הסברתי לשוער את מטרת בואי . הוא
חייך תוך חשיפת סט שיניים לבנות להפתיע , ופתח את הדלת, נכנסתי ללובי של
ה"מפעל" . ושם באותו לובי ישבו עובדים בכורסאות נפוחות וחומות, ונראו שקועים
בשיחה . פניתי לאחד מהם הסברתי את מטרת
שהייתי שם ושאלתי אותו עם מי לדבר ואם מכיר את מנהל כוח אדם , הוא השיב שאני צריך
לדבר איתם . והסביר שהם מזקקים מנפט דלק למכוניות , וזהו בית זיקוק ישן שמנצל את
החום שמפיקים בתהליך גם כדי להתיך גרוטאות מתכת . ואז קראה לו פקידה , אמרה משהו ,
כשחזר שאלתי מה יש במיכל הצהוב עם המשאיות . , והסביר שיש שם בוץ שנשאר מזיקוק
הדלק , והם מוכרים את אותו בוץ כחימר לאמנים , כשסיפרתי שאני עוסק בכדרות ומעוניין
בחימר ענה שאין בעייה צריך לשלם במשרד וקונים מינימום 100 קילוגראם . אז נגשתי
לדלפק במשרד ובקשתי שיחיבו את האשראי שלי לפי מחיר ל100 ק"ג חומר . ופתאום
נכנס מכיוון חצר המפעל לתוך הלובי עובד , לבושו כשל חייל פשוט בגדי צבא וכומתה
ישנה בצבע סגול , נראה שסבל מנכות שכן הייה פצוע בעבר וכנראה שוקם . והבחור פתח
בנאום מבולבל על נאמנות ומסירות למדינה . אמרו לי בלחש . אל תשים לב . הוא חייל
לשעבר שנפצע במלחמה . החייל סיים את הנאום שלו , השתחרר מעמידת הדום , הסתובב וצעד
חזרה לחצר המפעל . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |