העבודה בזיקוק

עבודה בבית זיקוק

שלחו לי ידיעה על מקום עבודה מתאים לכישורי במפעל לזיקוק דלק . אז נסעתי לשם , אפילו הגעתי לכתובת , המקום נראה כמו מגרש גרוטאות מתכת ענק משתרע על גבעה דיי תלולה , שלדי מכוניות מעוכות מפוזרות וזרוקות לכל עבר , בליל של צבעים דהויים , שברי זכוכית שמחזירים את אור השמש לכל מיני כיוונים ובעיקר מסנוורים , ריח חריף של דלק ושמנים נפוץ לכל עבר , השבילים הינם מן בליל של פיח ושמן שרוף ומעט חרסית . עברה בי תחושה שהנה חיפשתי חיפשתי וכעת מצאתי את סוף העולם ,נמצא השביל החד סיטרי ,לדרך ללא מוצא .

נישא מעל כל הגינום הזה , בפיסגת הגבעה , נראה מיכל בטון ענק , צבוע בצהוב , ושתי משאיות זהות ,עם גלגלים עצומים נוסעות סביב המיכל . הראשונה שועטת קדימה , ואחריה נוסעת המשאית השניה ברוורס ועוקבת אחר הראשונה באותה המהירות .

עליתי במעלה הגבעה הזו עד לכניסה ושם הסברתי לשוער את מטרת בואי . הוא חייך תוך חשיפת סט שיניים לבנות להפתיע , ופתח את הדלת, נכנסתי ללובי של ה"מפעל"  .

ושם באותו לובי ישבו עובדים בכורסאות נפוחות וחומות, ונראו שקועים בשיחה  . פניתי לאחד מהם הסברתי את מטרת שהייתי שם ושאלתי אותו עם מי לדבר ואם מכיר את מנהל כוח אדם , הוא השיב שאני צריך לדבר איתם . והסביר שהם מזקקים מנפט דלק למכוניות , וזהו בית זיקוק ישן שמנצל את החום שמפיקים בתהליך גם כדי להתיך גרוטאות מתכת . ואז קראה לו פקידה , אמרה משהו , כשחזר שאלתי מה יש במיכל הצהוב עם המשאיות . , והסביר שיש שם בוץ שנשאר מזיקוק הדלק , והם מוכרים את אותו בוץ כחימר לאמנים , כשסיפרתי שאני עוסק בכדרות ומעוניין בחימר ענה שאין בעייה צריך לשלם במשרד וקונים מינימום 100 קילוגראם . אז נגשתי לדלפק במשרד ובקשתי שיחיבו את האשראי שלי לפי מחיר ל100 ק"ג חומר . ופתאום נכנס מכיוון חצר המפעל לתוך הלובי עובד , לבושו כשל חייל פשוט בגדי צבא וכומתה ישנה בצבע סגול , נראה שסבל מנכות שכן הייה פצוע בעבר וכנראה שוקם . והבחור פתח בנאום מבולבל על נאמנות ומסירות למדינה . אמרו לי בלחש . אל תשים לב . הוא חייל לשעבר שנפצע במלחמה . החייל סיים את הנאום שלו , השתחרר מעמידת הדום , הסתובב וצעד חזרה לחצר המפעל .