רומן מתח

קצת אחרי חצות עכשיו וגלי הים המתנפצים על החרטום נשמעים היטב מסיפון הספינה הרוחות סוערות והמפרשים כמעט נקרעים מרוב עוצמתם,

הספינה מתקדמת באפלה,ורק שביל הכוכבים בשמיים השחורים נראה כמו חבל גדול שמושך את הספינה ליעדה,

קברניט הספינה עם המצפן בידו שב ובודק במפה שהכול כשורה,עוד כמה דקות אנחנו מגיעים ליעד אומר לעוזרו במבט רציני, אני כבר יעביר לצוות שיתחיל להכין את סירות הגומי מחזיר לקברניט, ויוצא מתא הקברניט לכיוון אחורי הספינה, הרוחות החזקות כמעט ומעיפים אותו לים הגועש אך הוא נאחז בחבלי הספינה שהיו קשורים לאורכיה במיוחד למקרים כאלה תוך כדי שמושך את עצמו לכיוונם, תכינו את סירות הגומי צועק לעברם אנחנו עוד מעט מגיעים

צוות הסיפון נישמע לקולו ומתחילים להכין את סירות הגומי, הצוות מתחיל במלאכה ועוד רגע מאותת למגדל הפיקוח שהכול מוכן, עוד כמה שעות כול גדודי החיילים יהיו בחוף אומר הקברניט לעוזרו,הספינה מתחילה להאט את קצבה וקולונל אנריך פרישרייך נותן לחייליו שיחת תדרוך בלב הספינה,

אנחנו חייבים להגיע לחוף לפני צאת החמה פותח במשפט בקול גבוה וסמכותי, כול חייליו בוהים בוא במבט נערץ ואחדים מהם יודעים שהוא ניחשב לגיבור מלחמה ולא היכנע לעולם, עוד כמה דקות הספינה תיעצר מול חופי נורמנדי מחכים לנו כוחות על הקרקע שיאספו אותנו אנחנו נעשה את זה בשתי גיחות הגיחה הראשונה תהיה קטנה יותר שהיא תגיע לחוף היא תאותת לנו שהכול כשורה ואז תבוא גיחה שנייה גדולה יותר ועם כול הציוד,חייליו בדממה אף אחד לא מוציא הגה מפיו הם מפליגים עכשיו אל הלא נודע ואי הידיעה מכרסמת בליבם,הספינה נעצרה כליל וכול גדודי החיילים מתכוננים לירידה,הבעות פניהם של חיילים אמיצים שבאים להילחם בשם מולדתם,ואילו אחרים נראים כמו ילדים מפוחדים שנימצאים שם בכפיה,הקולונל נותן הוראה כול גדודי החיילים להיסתדר בשלשות על הסיפון,החיילים מציתים להוראותיו וכול גדודי החיילים מתחילים לעלות במעלה המדרגות לכיוון רחבת הסיפון כמו עדר סוסים שעוד רגע יוצאים למירוץ עולם,החיילים עומדים בשלשות שאגרופי ידיהם מהודקות על רגליהם ראשם זקוף ורק אוזניהם מחכות להוראות מפקדם, הקולונל נעמד מלפניהם בדממה, מבטו של לוחם קשוח שידע מלחמות עקובות מדם, הוא מתחיל ללכת בין חייליו בלי להוציא הגה מבטו הקשוח מצטלב במבטם כאילו מחפש לבחור את הנועזים שבהם למשימה כול כך סודית ורגישה,עתידה של גרמניה מונחת על הכתפיים שלכם פותח בקול ששובר את הדממה,וממשיך ללכת בין חייליו, הגיחה הראשונה תכלול שתי סירות גומי שיגיעו לחוף ראשונים,כוחותינו מחכים לנו בנקודת המפגש,אתם תאותתו לנו שהכול כמתוכנן ואז כול גדודי החיילים יגיעו לחוף,חייליו בדממה רגשותיהם מעורבים מצד אחד הפגנת אומץ והכרה ממפקדם לצד פחדים משתקים ממוות או נכות שלא היו זרים שם באותם ימים,רעש הצירים החורכים מסמל את הרגע שהאמיצים מתגלים זה הרגע שסירות הגומי בדרך למי הים, סירות הגומי השחורות מונחות כעת על פני הים ורק החבלים העבים מצמידות אותם אל הספינה,

אחד החיילים מהשורה הראשונה לפתע פסע צעד אחד קדימה זה היה מן קוד לא כתוב שהוא מכריז שהוא יורד בגיחה הראשונה,הקולונל ממשיך לבהות בחייליו בלי להוציא הגה,ועוד חייל פוסע צעד אחד קדימה ואחריו עוד שניים,החיילים נעמדו מצדדיו של הקולונל כאילו היו מאבטחיו האישים,הקולונל ממשיך לבהות לעבר גדוד החיילים במן מבחן שטח לחייליו האמיצים,לפתע כול השורה שמלפניו פסעו צעד אחד קדימה ופניו הקשוחות של הקולונל לרגע התרכחו מעט,חיילים אלו זכו לכבוד והערצה בקרב החיילים הנותרים מאחור,וגם לאות של כבוד ממפקדם הנערץ,קומץ החיילים האמיצים מסתדרים בשורה על דופן הספינה מפקדם עומד מלפנים תוך כדי שמוריד את ראשו במן אות שהגיע הזמן לרדת,החייל הראשון אוחז בחבל והופך את גופו בקפיצה על הדפנות החיצוניות של הספינה ומתחיל להשתלשל לעבר סירת הגומי,וכך חייל אחר חייל משתלשלים כול אחד בתורו לעבר סירות הגומי השחורות,

כעת שתי סירות הגומי מאוישות בחיילים,והחבלים העבים מתנתקים מהסירות,החיילים הנותרים מאחור מנפנפים עם ידם לעבר חברם החיילים שזה אתה מפליגים אל קו האש,החיילים בסירות מרכינים את ראשם לעבר קריאות חברם

מתוך הבנה הדדית שניפגש בהמשך,