שירים

עכשיו. משהלכת

עכשיו. משהלכת,
אני בודק את עצמי
בדיקה ארורה-
נוקבת.
מתדפק מרחוק
על דלת שלא תיפתח,
תוהה אודות אמירות אחדות 
שאולי לא הייתי חייב לומר:
אבל בין הבחירה לרצות את כבודך,
במנטרות מתרפסות משהו:
לבין השבועה שנשבעתי אל עצמי-
אל תוך תוכי,
אעדיף להלך בראש השיירות 
ההן של דברים שאין מהם מנוס,
מהאמיתות העצובות כמו 
עצם ההכרה 
שהייתי ברירת מחדל עבורך , 
מין רע במיעוטו-
כזלזל מושלך.
ועתה תובע כבודו.

לא יקירתי. אנשקך. 
אשאוף אל תוכי
 פעם אחרונה בהחלט
את ריח בשמייך.
אקשיב בעצב לפעימות לבך,
מיוסר אף הוא אני מניח-
ואז תלכי. 

ואני אשפות לי קפה ראשון של בדידות:
כואבת מאד, יש לשער. בלעדייך.
ודאי אשמע את SHE IS LEAVING HOME
עשרות פעמים בלילה,
ואצפה- 
באורות ההולכים.

תגובות