מִבַּעַד לְשְׁבוּעָה

מִבַּעַד לְשְׁבוּעָה וּנֶדֶר
מְבַצְבֶּצֶת אֵלֶיךָ כְּמִיהָתִּי
הַנִפְקַחַת מִשְׁנָתָּה
בְּטֶרֶם קוֹל הַשֶׂכְוִי.

שׁוּב דָמִי דּוֹחֵק לִהְיוֹת אִתְּךָ
מְחוֹף הָעֶרֶב עַד גַּלִּי מֶרְחָק הַיּוֹם
וּצִפֹּרֶן הַזְמַן
נוֹגֶע פוֹצֶע מִשְׁעוֹלִי.

רַק דְּמוּתְךָ וְרָז הֲוָיָתְךָ
בְּעִירַה בְּשָמַי תְּשׁוּקָה
אֵשׁ חַשַקֶיךָ דֵּרוּכָה הִתַּמְּרַה
וְדָמַע גּוּפִי כְּמוֹ יַיִן חַם בְּרָהַט הַתַּאֲוָה.