וִילִיאַם קִין  (סכיזופרן ) / נסים  פרנקו

הַקּוֹלוֹת הָלְמוּ בְּרֹאשׁוֹ חָזָק

הַלַּחַץ בְּרַקּוֹתָיו הִתְגַּבֵּר

חָבַק רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו וְזָעַק

הָרַעַד בְּגוּפוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר…

הוּא לֹא זָכָה לְגַדֵּל אֶת בִּתּוֹ

גְּרוּשָׁתוֹ נָטְלָה אוֹתָהּ מֵעִמּוֹ

רַק בַּדִּמְיוֹן נָשָׂא אוֹתָהּ אִתּוֹ

וּמֵאוֹתָהּ עֵת הוּא עַצְמוֹ , אֵינוֹ.

וִילִיאַם קִין עָקוּד בְּתוֹךְ מִבְצָרוֹ

בִּתּוֹ נֶחְטְפָה וְהוּא רָץ כּוֹאֵב

נִלְחַם בִּמְאֹדוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ

הוּא כִּמְעַט מַשִּׂיג  , אַךְ תָּמִיד עוֹזֵב –

יַלְדָּה זָרָה הוֹפִיעָה בְּחַיָּיו

נוֹטַעַת בּוֹ רְגָשׁוֹת מֵעָבָר

חַסְרַת אוֹנִים מִתְרַפֶּקֶת אֵלָיו

אִמָּהּ נָסְעָה , וְתָשׁוּב רַק מָחָר

וִילִיאַם קִין הִתְמַלֵּא  בְּאַחֲרָיוּת

הַקּוֹלוֹת  שׁוּב , לֹא נָתְנוּ מָנוֹחַ

נֶאֱנַק מָרָה עַל גְּבוּל הַשְּׁפִיּוּת

אַךְ הַבַּת , חָשָׁה אֶצְלוֹ בְּנוֹחַ…

בִּתְחִילָּה הוּא רָאָה בָּהּ אֶת בִּתּוֹ

עָלָה בְּרֹאשׁוֹ אִתָּהּ לִבְרוֹחַ

מִבֵּין הַקּוֹלוֹת חָשׁ אֶת חֶרְדָתוֹ

וְזִיק שֶׁל שְׁפִיּוּת נִתְפַּס בַּמֹּחַ !

בָּעֶרֶב , הֵשִׁיב אוֹתָהּ אֶל אִמָּהּ

אֲשֶׁר לֹא חָשָׁה הֱיוֹתוֹ מוּזָר

הִיא רַק שָׂמְחָה שֶׁדָּאַג לִשְׁלוֹמָהּ

וְהוּא… כְּבָר הָיָה לְעַצְמוֹ

מוּכָּר.