חזרה ליצירות
שירים

נוסטלגיה - לפינת התפוח של אודי גלבמן " אדם ורחובו "

עליזה ארמן זאבי | (10/09/2014 20:28) | 60 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
ניצנוץ של זריחה נח על כרכוב,
מתעוררת לאותו רחוב רדום.
מקרצפת מתוכו קוריי שינה
הבל נשימתו על זגוגית חלוני.
הרחוב  נמתח כחוט שידרה
שורה של עצים סוככים.
מיטיבה להכיר בו כל חוליה
בשרשרת ארוכת שנים.
מתהלכת בו לאורכו ולרוחבו
מחוברת לכל מרצפת.
אוהבת את הספסל בשדרה
בשעת דימדומים בצבעיי ענבר,
את הסתיו הערום באפור,
העלים הנושרים כלהקת פרפרים נוגים,
והרוח המערבלת כנשל של נחש.
ברחוב הזה הלכנו שלוביי ידיים
צחוקי הפרוע מתגלגל.
השמש צונחת מכסה עצים בשחור.
אתה כבר איננו...
ואני מהלכת באותה מדרכת
מחבקת זכרונות בשדירה.

תגובות

חזרה ליצירות