חרובים

 נכתב בעקבות שירו של יום טוב צבי על האהבה "אש התמיד"

 חרובים

שני עצי חרוב צמחו בגן

בלילה כשסגרו הפרחים

עלי כותרתם

שלחו הם

ענפים זה אל זה

הפיץ עץ אחד את ריחו

ריח כבד של זכרותו

מלא את האויר

קלטו פרחים נקביים

ריח מתוק של זִרְמָה

אהבה פרחה

ורוח הביאה אבקנים

אל שחלה

גדלו בין עלים ירוקים

תרמילים חומים מעוקלים

דבש נוטפים

אכלתי את פרי אהבתם

ובכף ידי

נותרו עשׂרים קָרָאט

מחרוזת פז אכין לי

ואענוד לצוארי

מתנת אהבה.