יצירות אחרונות
הנה היא הולכת (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (1 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (12 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
סיפורים
לנסר את הדרך החוצהואלו רגעיו הראשונים בעולם. הוא מביט סביבו, ומחליט לבנות את המעטפת שתשמש
לו מחסה בעת הצורך. הוא אסף ענפים בעזרתם בנה בית גדול סביבו. הוא יצק בטון שיהווה
את הקירות להם הענפים מהווים בסיס, את אלו עטף בשבבי זכוכית ואת זה בפלדה. חיוך קל
על שפתיו רמז שהוא גאה במלאכתו. בשלב זה רצה לצאת מביתו ולהסתכל על כל זה מבחוץ, אך
משהמשיך בחיפוש, הבין שלא בנה כל דלתות או חלונות, ולא יוכל לצאת.
לישון זו משימה מורכבת יותר משאנשים יכולים לדמיין, אבל זה הדבר היחיד
שנותר לעשות בבית גדול וריק מאנשים אשר לא ניתן לצאת ממנו, מבלי שיבגוד ויהפוך לשגרה
או למחלה, כל-עוד מקפידים לחלום בעת אותה שינה. יום אחרי יום, שנה אחר שנה ועשור אחרי
עשור – הוא העביר במיטתו, מכורבל בתוך עצמו, וחולם. ועל מה הוא חלם – בוודאי תרצו לשאול.
ובכן, הוא רצה לחלום על הרפתקאות החוץ, אך מעולם לא פגש באותו חוץ ולא ידע כיצד לדמינו,
לכן נאלץ לחלום על הפנים. עובדה זו הפכה את החלומות למעניינים ומרגשים הרבה פחות. הוא
חלם על הפנים, וחלם שהדבר הטוב ביותר אשר אפשרי שיקרה בתוך הפנים – קורה לו. ומה הוא
אותה דבר אם לא שינה וחלימה על אותו פנים?
לראשונה בחייו הוא יצא מהבית. הוא ניסר את הדרך החוצה, ויצא. אך לפני
שהספיק להניח את רגלו לראשונה על אדמת החוץ, הבחין ביד גדולה החוסמת את דרכו. מאבטח
במדים שחורים ואקדח למותניו טמון בנדן שחור ניצב מולו. "יש לך נשק?" שאל
המאבטח. הוא לא יכול להרשות לכל אדם שירצה בכך להיכנס אל החוץ הגדול, עליו להגן על
אותו חוץ מפני אנושים מסוכנים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |