הר בְּרוֹמוֹ - לבמת הדיון שהעלתה גלי

הר בְּרוֹמוֹ*

הלכה אליו בפעם האחרונה

היא מתנתקת ממנו

הוא לא יאיים עליה יותר,

יותר הוא לא יקרא לה לבוא אליו

לא יפער לקראתה את לועו,

היא משאירה אותו מאחור.

בפעם האחרונה הביאה לו מנחה

סדרה יפה את הפרחים

קשר חזק עשתה - שלא יפרם הזר בדרכו למטה

שלא יאמר לה ההר, מנחתך לא ראוייה

מחר לא תראה אותו יותר מתנשא מעליה...

שוב ראתה את התמונה ההיא

את אביה לוקח אותה בממעלה ההר

להגיש לו מנחה, שלא ירגז

והיא רק בת שלוש.

ראתה בין בעבועי העשן

צמיד של זהב ומטבע לקנות לה ממתק

הם שלי - אמרה הבת.

ראתה את אביה יורד אט אט

והלוע המעשן צחק, את מנחותי איש לא יקח

ושמעה את קולו  שאומר שלי הצמיד לעד.

וההר שהמתין למנחתו פער את לועו

רגע עמד שם האב בין סילסולי העשן,

צמיד של זהב בידו וחיוך על פניו

ובמשנהו נעלם - בלע אותו ההר ומצמץ בשפתיו.

זעקה הילדה - אבא

וההד ענה, בא... בא... בא...

חזרו ההרים וקראו, בא... בא... בא...

וצחקו לאידה של ילדה קטנה,

ההר נתן ההר לקח יהה שם ההר מקולל לעד.

ירדה ילדה בת שלוש לבדה מן ההר

הוא ניסה לאחוז בה

עדיין כעס

קרע שמלתה

לפת כפות רגליה

אבל היא התנתקה.

מחר היא תפנה להר את גבה

ממחר הר ברומו יניח לה לנפשה

ואולי לא

אולי יקשור אותה אליו לעד -

גם כשהרכבת תקח אותה משם...

*הר ברומו הוא הר געש פעיל באי ג'אווה שבאינדונזיה