שירים

@/@/@קצרים




אתה נושם איתי 
והוא נושף בעורפי
רחוק בשדותיו
נעים החצבים ברוח הסתווית 
בלעדיי
פיו הזועק מלא בפרחיהם הלבנים 



//////////////////

הלב שלי לפעמים 
כמו שהוא
פשוט נופל ומתגלגל אל האדמה 
כתמים אדומים נספגים בעפר 
להרוות עשבים שוטים 

/////////////

אט אט מתטשטשת דמותך 
אני נאחזת באור המרצד על פניך 
כמי שנאחז בנשימת חיים אחרונה 
פי פעור 
כאחת שסופה קרב 

/////////////


עכשיו הזמן הולך אחורה 
אלף ואחת שנים 
על קווי הגבול הדקים
מהלכים רשע ורוע 
פניהם רעולים 

///////////////


מתחת לציפורניי
רקמות זעירות של עור
ששרטתי מגבך
עדות להיותי היותך  

/////////////

תגובות