פָאטָה מוֹרְגָּנָה

                                       מוקדש לסוסה אצילית שקראו לה "ערבה"

                                                    ולילדה שעליה רכבה

        פָאטָה מוֹרְגָּנָה

ישב קרל מאי בתאו בבית האסורים

עגלת האוכל התנהלה במסדרון

לקול שקשוק גלגליה -

הוא יצא לדהור בערבות המערב הפרוע.

מבעד לסורגים בחלון תאו

ראה את וִינֵטוֹ ואת יַד-הַנֶּפֶץ על סוסיהם דוהרים,

הזהיר אותם מפני כלבי הערבות הפראים

ולא ידע כי יש דורבנות ברגליהם.

הוא הקשיב לשעטת פרסות הסוסים

במשעול הפתלתל

ואזנו החדה קלטה כי שינו הסוסים דהירתם

קצב הפרסות הכה בְּטְרוֹט מסוגנן

בצעדים קלילים,

ראה אותם קדימה נעים

שרירי גבם משׂתרגים בגמישות

והוא ספר בקצב, אחת ושתיים ואחת...

והנה זה השתנה לְפִּיאַף

והוחלפו הצעדים והוחלף המקצב

ועכשיו צעדי קַנְטֶר נשמעים

וסוס ורוכבו מתאחדים ביופים של מקצבים.

ראה גם רוכבת צעירה,

כל כך יפה הייתה ביושבה על גב סוסתה,

ראה אותן מתרחקות אל תוך הערבה...

ישב  קרל מאי בתאו

האור בחלון האפיר

מרחוק שמע נביחה של כלב תועה

ואולי היה זה "כלב משוגע".