יצירות אחרונות
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (5 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
שירים
זו רק הקדמה... 301. זו רק הקדמה...
האם גם אתם רואים, שם, על רחבת הריקודים, איך הוא והיא צמודים-צמודים וידיה את צווארו מחבקים?
וואו, זו אישתו של שמוליק והוא בעלה של מיכל, אחד לשני בעיניים מביטים ופיהם כבר מאד קרובים.
אני מכיר אותו, את השובב, רואה אותו רבות בכזה מצב, והיא, כמו חשבון עובר ושב, שבא והולך בלי כל מעקב.
הוא נראה תמיד מאד תמים ולאשתו יודע להמציא סיפורים: "התארכה הישיבה בעניינים חשובים ולקום באמצע הרי זה לא נעים."
אני מכיר גם אותה השובבה, גם לה יש תמיד סיפור משלה, בערבים מרבה "לבקר חברה" וגם האוטו לא הניע משום מה.
הנה כבר מתקרבת שעת חצות ובטח יש להם עוד מה לעשות, כנראה שזו הייתה רק הקדמה למה שיקרה בשעה הקרובה.
הוא והיא לריקוד אחרון, כי בעוד רגע ייסגר המועדון, רק עוד כוסית יין ללגום, שבנשיקות תהיה מתוקה הלשון.
יד ביד עוזבים את הרחבה ונעלמים אי-שם בחשיכה, רק הירח המאיר דרך השמשה, רואה מה שבמכונית שם נַעשָׂה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |