אז ניקח את ברלין

הַאִם נוּכַל לְקַבֵּל בְּבַקָּשָׁה

כִּכָּר שֶׁל לֶחֶם מָלֵא?

וַחֲבִילָה שֶׁל קֶמַח מָלֵא?

אָנָּא מִמְּךָ הוֹסֵף לְעִסְקָה

שַׂקִּית שֶׁל חִטָּה מְלֵאָה

וְרַק עוֹד אֹרֶז בְּטוּבְךָ... מָלֵא

וְכַמָּה, בִּרְשׁוּתְךָ, הַכֹּל יַעֲלֶה?

וּוָאו, אַתָּה יוֹדֵעַ? זֶה מַמָּשׁ הַרְבֵּה

אֵיזֶה מְחִיר?

נִשְׁמָע לְךָ סָבִיר?

מָה כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי? כִּי מָה שֶׁמָּלֵא,

מִסְתַּבֵּר, עוֹלֶה גַּם עוֹלֶה,

הַאִם זֶה יָאֶה?

אַתָּה יוֹדֵעַ? בֶּרְלִין נוֹצֶצֶת

הַהִזְדַּמְּנוּת קוֹרֶצֶת,

וְכָאן הַכֹּל כָּרוּךְ בְּיָם שֶׁל כֶּסֶף,

זֶה לֹא עֵסֶק,

זֶה מֵעִיק,

זֶה מָה זֶה מַצִּיק,

יֵשׁ לִי בֶּטֶן מְלֵאָה

מַדּוּעַ זוֹ הַשִּׁיטָה?

אֵיךְ הַכֹּל נִהְיָה יָקָר?

לָמָּה הַלַּפִּיד שֶׁל בִּיבִּי כָּל כָּךְ קַר?

וְהַיְּהִירוּת?  אֵיזוֹ חֲזִירוֹת

אָז הִנֵּה נוֹצְרָה לָנוּ כָּאן הִזְדַּמְּנוּת

נוֹצֶצֶת

אֲהוּבִי, נָכוֹן שֶׁבֶּרְלִין קוֹרֶצֶת?

יוֹתֵר מִתָּמִיד?

בַּגָּלוּת יֵשׁ פָּחוֹת עֲלוּת

שָׁם לָבֶטַח טָמוּן הֶעָתִיד,

בּוֹא יַקִּירִי, בּוֹא נִשְׁקֹל אֶת הַכֹּל

הַאִם כָּאן בִּכְלָל עוֹזֵר לְהָרִים קוֹל?  

הֲלֹא יֵשׁ מֶתַח בַּשֶּׁטַח

הַשָּׁלוֹם הוּא חֲלוֹם

הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה כְּבָר בַּפֶּתַח

וְשׁוּב יִמְצְאוּ לְנָכוֹן

לְנַפֵּחַ אֶת תַּקְצִיב הַבִּטָּחוֹן

הַאִם תִּפָּסֵקְנָה הַחֲדִירוֹת?

הַאִם יִהְיֶה אֵי פַּעַם

מְלַאי מַסְפִּיק שֶׁל דִּירוֹת?

הַאִם יַחְדְּלוּ לְסַפְסֵר בְּקַרְקָעוֹת?

לָכֵן בֵּינְתַיִם כְּדַאי שֶׁנִּסַּע מִכָּאן

עַד יַעֲבֹר זַעַם

בּוֹא נִתְפֹּס רַכֶּבֶת

לְחַיִּים יוֹתֵר טוֹבִים

בּוֹא נִבְדֹּק אֶת לוּחַ הַזְּמַנִּים

לִזְמַנִּים מֻצְלָחִים, לִבְרִיאוּת, לְפַרְנָסָה,

בּוֹא נְוַדֵּא לְעַצְמֵנוּ כִּי שָׁם, מֵעֵבֶר לַיָּם

לֶחֶם אֵינוֹ מִלָּה גַּסָּה,

רַק נְקַוֶּה שֶׁשָּׁם זֶה הַיּוֹם אַחֶרֶת

וְשֶׁהָעֲבוֹדָה כְּבָר אֵינָהּ מְשַׁחְרֶרֶת.