שתיקה בשני קולות - לבמת הדיון שהעלתה גלי

הוא ירד אל הים

על החול

הניח כותנתו מקופלת בקפידה

ואת נעליו

עצם את עיניו לרווחה

ואל המים נכנס

ידע שלא ישוב...

לכשישוב - אמרה בלבה

תדבר

תספר לו על אהבה כלואה

תבקש שימיס את הקור

שחדר אל לבה.

המים הגיעו עד למבושיו

ידע שהיא מחכה

חשב על לבה

זה שהיה פעם רך כחמאה

הפך לאבן קשה

והוא לא יכול לחדור אליו

מתרסק אל דפנותיו.

היא שכבה במיטה

חשבה על שתיקתו

ידעה את שתיקתה שלה

שתיקתם דברה בשני קולות

הפחד חדר אל לבה.

המים הגיעו אל חזהו הרחב

עטפו אותו כמו בשמיכה

הוא חייך חיוך עצוב

ולרגע חיממו המים הקרים

את לבו

עיניו בקשו את השינה.

כשהביאו אותו אליה

תלתלי ראשו המתבדרים

היו דבוקים על ראשו

הם אבדו את חיותם

ורק במים הנוטפים ראתה זיק חיים

הביטה בעיניו העצומות לרוחה

חיפשה אותה בתוכן

ולא מצאה

זעקתה נותרה אילמת.