לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ / נסים  פרנקו

אָנוּ, נָשִׁים בִּקְרָב

נָאוֹת מַרְאֶה וְיֵדַע

אֶל הַשִׁוְיוֹן נִקְרַב

לְלֹא חַת , וּבְיֶזַע

כָּךְ , נֵאָבֵק לְעֶמְדָּה

עַל מְקוֹר לַחֲמֵנוּ

שׁוֹקְדוֹת עַל הַלְּמִידָה

לְשִׁיפּוּר חַיֵּינוּ

קָשׁוּחַ עוֹלַם הַגְּבָרִים

אַךְ יֵשׁ מַטָּרָה מוּלֵנוּ

גֵּאִים הֵם וּמְאֻשָּׁרִים

אֵין מַכִּירִים בְּכֹחֵנוּ –

כּוֹבְשׁוֹת מִשְׂרוֹת רָמוֹת

מְדַלְּגוֹת עַל פַּחִים

לְעִתִּים  מְרֻמּוֹת

וְהֵם, מְגַחֲכִים.

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל כִּבּוּשׁ

כִּבְרַת דֶּרֶךְ עָבַרְנוּ

בָּלַעְנוּ חוֹל וְאָבָק

וְנוֹעָזוֹת נוֹתַרְנוּ

לָבֶטַח , יָבוֹא עוֹד הַיּוֹם

וְנָגִיעַ לַצַּמֶּרֶת

לֹּא לֹּא , זֶה בִּכְלָל לֹא חֲלוֹם

אֶת זֹאת

כָּל אִשָּׁה אוֹמֶרֶת.

                                                                                       דעתי  האישית בהחלט.