מַרְגָּלִית אִיוִּיתִי לִי

מַרְגָּלִית אִיוִּיתִי לִי

                                    מוקדש למרגלית מאד יקרה

כשברא אלוהים את האור

הביא מרגלית לעולם

וַאֲנִי אִיוִּיתִי לי אותה

ידעתי כוחה.

מרגלית הייתה קבועה בתיבה

בשעה שהיא כָּבָה ידע כי יום

ובשעה שהיא בוהקת ידע שהנו לילה.

התיבה בהרי אררט שוכנת

ואני את המרגלית חיפשׂתי

ולא ידעתי המצאותה.

בצוארו של אברהם אבינו היתה תלויה

ומרפא לכל הרואה אותה הביאה,

אחר כך תלה אותה אלוהים

בגלגל החמה

וַאֲנִי חמדתי אותה.

אמרו לי כי בבית המקדש, 

ל"ו אלף היה מניין האבנים

ומניין המרגליות גם הוא כך.

וחרב הבית

וְאֵי היא המרגלית שלי?

עמדתי מול סְעָרוֹ שֶל יָם

גלים התנפצו אל החוף

מתיזים אלפי מרגליות,

ומרגלית אחת באה אל תוכי

והאירה אותי

והיא אִתִי,

ומאז נפשי מתפרנסת ממנה

כל הזמן